שלום כיתה א'- שלומית לומדת גרמנית

"כשאני שומעת גרמנית זה ישר מזכיר לי סרטי פורנו או סרטי שואה",התוודיתי בפני א' בשלב מאוד מוקדם של הכרותינו. צלילי השפה הגרמנית מעולם  לא ערבו לאוזניי כמו צלילי האיטלקית או הצרפתית. בחלומותיי הפרועים ביותר לא דמיינתי את עצמי לומדת גרמנית. אבל כשהקשר שלי ושל א' התחיל להתהדק הבנתי שלא יהיה מנוס.

בתחילה, נקטתי בשיטת עשה זאת בעצמך. בן של חברה של אמי נתן לי דיסק עם שיעורי גרמנית מוקלטים  ודיבר בשבחה של שיטת הלימוד של מישל תומאס. "בשיטה שלי אתם לא תשכחו דבר, כל מה שצריך לעשות זה להקשיב ולהתרכז" הבטיח מישל תומאס בתחילת השיעור הראשון, והוא צדק. חומר הלימוד היה ביזארי ומעורר חשד- במקום ללמוד משפטי שיחה בסיסיים כמו שלום, קוראים לי…, אני גרה ב… וכו' למדתי משפטים כמו "אני מצטערת אבל אני לא יודעת איפה זה" "אין לי את זה היום אבל אני יכולה להביא לכם את זה מחר".

 חיפוש קצר בגוגל הביא אותי לאתר הרשמי של מישל תומס, גבר מבוגר בחליפה מחויטת, חיוך רחב ופאה נוכרית איומה שמשווה לו מראה של סוחר מכוניות משומשות יותר מאשר מורה לשפות. מקריאה על אודותיו גיליתי שמישל תומאס הוא יהודי פולני מלודג' שהיגר לצרפת לפני מלחמת העולם השנייה ולמד בלשנות. במלחמה הוא הצטרף לתנועת המחתרת הצרפתית שפעלה נגד הנאצים. הוא נתפס על ידי הגסטאפו ועונה בחקירות (הוא מספר שפיתח יכולת לא לחוש כאב אבל את זה הוא לא מלמד בדיסק). אחרי המלחמה הוא היגר לאמריקה והפך את הוראת השפות לעסק משגשג שממשיך היום גם לאחר מותו.  הגרמנית שלו אגב מיושנת ולא עדכנית, כנראה שלא ביקר בגרמניה מאז המלחמה.

 חפשתי משהו יותר אפקטיבי, ופניתי לתוכנת לימוד אינטראקטיבי של תחנת הרדיו והטלוויזיה הגרמנית דויטשה וולה (זה בחינם).

http://www.dw-world.de/dw/0,,2547,00.html

וואו. זה היה ממש כמו משחק מחשב, פשוט כיף. בשבועיים הראשונים ישבתי כל יום שעה, אבל מהר מאוד המשמעת העצמית שלי התמוססה.  התייאשתי כי למרות שלמדתי משפטים ומילים חדשות לא הצלחתי לפצח את הדקדוק הגרמני, ואז גמלה בליבי ההחלטה לעשות את זה כמו שצריך ולהרשם לקורס גרמנית.

 רציתי ללמוד ב"מכון גיתה" המפורסם אבל זה עולה הון בברלין , לכן תלמידי "מכון גיתה" כאן  הן בעיקר נשות דיפלומטים או נשות אנשי עסקים משועממות שיכולות לשלם סכומים אסטרונומים עבור התענוג. נרשמתי לבית הספר שבו א' לומד עברית שנמצא בפרידריכשיין, לא רחוק מאיתנו. מדובר בבית ספר עם כיתות לימוד קטנות ואווירה ביתית וחמימה,והכי חשוב המחיר ממש זול! הקורס הוא 5 ימים בשבוע מ 9:30 עד 13:00.אבל אני לומדת רק-3 בקרים בשבוע ואת השאר אני משלימה בבית, כדי שאוכל לשלב עבודה בקלות. גיליתי שמנהל בית הספר הוא עיתונאי תורכי (חצי יהודי) שנאלץ לברוח מתורכיה בשל דעותיו ופרסומיו.

 למורה שלי לגרמנית קוראים ונדולין (נשמע כמו ונטולין). בחור בלונדיני נאה ונמוך קומה עם מראה נערי שובב- ביום מורה ובלילה די ג'י ומדריך תיירים. הוא מדבר איתנו גרמנית רוב השיעור ומגבה בשפת פנטומימה כדי שנבין. היכולת המשחקית שלו, העובדה שהוא איש העולם הגדול, והידע הרב שיש לו על תרבות ולא רק על שפה ישר גרמו לי לחבב אותו.

 לא יכולתי ליפול על כיתה יותר יצירתית.קייל- זמר אופרה אמריקאי, דיווה מטנסי עם מבטא דרומי, אחרי שנים של מאבק בסצנת האופרה בניו יורק  הוא החליט לחפש את מזלו כזמר בריטון בברלין.הוא לא בן אדם של בוקר ואי אפשר לדבר איתו לפני שסיים את הקפה האקסטרה אקסטרה לארג' שלו בלי חלב. סאם, אמריקאית מקליפורניה. היא אקרובטית! המומחיות שלה זה טרפז. היא התייתמה מאב כשהייתה תינוקת ועזבה את הבית מיד אחרי התיכון. היא נסעה למקסיקו לטייל ופשוט התאהבה במקום ונשארה.היא מדברת ספרדית בלי רבב של מבטא אמריקאי. היא הגיעה לברלין בגללמהחבר שלה שהוא חצי מקסיקני חצי גרמני שרצה לבוא ללמוד כאן.עימנואלה מוונצואלה, הגיעה  אלינו אחרי שסיימה לימודי אוצרות בברצלונה. היא ספרה לנו שאבא שלה נחטף לפני כמה שנים על ידי המיליציות המקומיות, אבל הם שחררו אותו אחרי שהמשפחה שלה שלמה את הכופר.  היא אגב  מתכחשת להיותה עשירה. יש לנו ארכיטקטית דרום אמריקאית,רקדן צרפתי (יהודי) , אוסטרלית פטפטנית ועולצת, סטודנט לכלכלה משוודיה ואנגלי צנון.

האמת שאחרי כל הלימודים העצמאיים שלי, שיעור מתחילים קצת משעמם מדי עבורי. אחרי יומיים שלחו אותי לנסות את שיעור המתקדמים, אבל המתקדמים היו מתקדמים מדי. בקיצור, נפלתי בין הרמות. לא התאמתי לא לפה ולא לשם. אחרי שעה במתקדמים חזרתי לכיתת המתחיליםי. החלטתי שעדיף להשתעמם עם החבר'ה הטובים מאשר לא להבין דבר.

 חוץ ממשפטי שיחה בסיסיים חשובים בגרמנית,  למדתי עוד כמה מילים חשובות בבית הספר: Die Flasche זה בקבוק, ואנחנו יודעים עד כמה אלכוהול חשוב כאן. Die Tüte זו שקית מתכלה אבל גם מילה נרדפת לג'וינט, ו-Geil זה הורסיה הגרמנית לביטוי שלנו "חבל על הזמן". הסרט היה גייל, המסיבה הייתה גייל, אבל המשמעות המילולית של המילה זה חרמן אז זהירות!

לסיום אני רוצה לספר לכם שני דברים שלא קשורים ללימודי הגרמנית.  האביב בגרמניה מבושש לבוא השנה, יש שיגידו שזה בגלל התחממות גלובאלית אבל א' טוען שזה בגלל שהדני רופ שלהם, העונה לשם יורג קחלמן- נמצא בבית סוהר בהאשמה שאנס את החברה שלו ובימים אלו הוא מחכה למשפט. בלי החזאי הראשי של גרמניה האביב לא מגיע ולכן אני עוד תקועה בבגדי חורף!

 אתמול בבוקר התחילה באופן רשמי עונת השפארגל (Spargel) בגרמניה. שפארגל זה אספרגוס. הגרמנים לוקחים את השפארגל שלהם מאוד ברצינות אולי כי זה אחד הירקות היחידים שהם יודעים לגדל. כל שנה ראש מדינת ברנדבורג (שם מגדלים אספרגוס) חונך את עונת השפארגל בביקור לשדה האשפארגל וכלי התקשורת מסקרים בהתלהבות. זו האות להתחיל את חגיגות השפארגל. תפריט הסעודה:שפארגל לבן עם רוטב הולונדייז שמוגש עם נקניק חזיר מעושן ותפוחי אדמה מבושלים. אתמול הוזמנתי לסעודת השפארגל הראשונה שלי. הכל טוב ויפה למעט בעיה אחת קטנה: אצל אחוז מסוים מהאנשים שפארגל גורם לריח שתן מצחין בגלל כימיקל שקיים בו ואת זה הגרמנים מכנים-Spargel Pisse. 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

4תגובות ל‘שלום כיתה א'- שלומית לומדת גרמנית

  1. דניק אפריל 17, 2010 / 5:16 pm

    ההפניות האלו לך בכל פעם לבלוג הן כמו סוכריות שמגיעות מידי פעם בהפתעה
    והסוכריה האחרונה היתה ממש טעימה. חיבוקים חמים פרגון אדיר והמון חיוך בתוך המילים
    דניק

  2. דאלי אפריל 18, 2010 / 11:22 pm

    מהמם.
    את עושה לי חשק להרשם ללימודי שבדית. בינתיים אני לומדת בעיקר מסבתא של גוסטב שמסרבת לדבר אנגלית ומתעקשת ללמד אותי שבדית עם המון פנטומימה בכל דקה משותפת שלנו.

    ואגב, לכולם יש פיפי מסריח מאספרגוס, אבל רק לכ-20% מהאוכלוסיה יש את הגן הנדרש בכדי להריח את זה. מוזר לא?

  3. sari אפריל 19, 2010 / 7:37 am

    Hi Shlomit
    Remember me? your neighbor from TelHai 1 in Kfar Saba?i
    Your mother sent me the link to your blog and I started reading ( fun reading)and imagine my surprise when I recognised one of your classmates!Sam the trapeze acrobat took a Pilates course with me in San Francisco in January!Icouldn't recall her name but from her story I'm 99%certain it's the same person.Ask her, she might remember me as the physical therapist that had lunch with her and two other girls in the resturaunt near the pilates studio. Anyway,I really enjoy reading about your German experience and I hope to hear more from you in the next weeks!Sari

    • shlomitinberlin אפריל 24, 2010 / 7:56 pm

      בטח זוכרת אותך. איזה כיף לשמוע ממך. מסרתי לה ד"ש והיא מאוד שמחה ומסרה לך חזרה. נשיקות שלומית

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s