חופשה משפחתית ראשונה

ראשית, אני שמחה לבשר לכם שבשבוע שעבר עלה טור אישי שלי באתר של שבועון "לאשה", להלן הלינק: http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3968338,00.html

זה נכון שאני מסתדרת נהדר עם בתו של אנדריאס, אבל עד כה התחמקתי מחופשות משפחתיות. לא רציתי to push it , והעדפתי להישאר בטריטוריה הבטוחה של ברלין. אבל לבתו של אנדריאס הייתה חופשה בת שבועיים מהלימודים (מכיוון שלגרמנים אין שפע של חגים כמו אצלנו, הם צריכים להוציא את תלמידי בית הספר לחופשות יזומות). היא באה אלינו לשבוע ואנדריאס הפציר בי שחייבים לעשות משהו עם הילדה… לאן ניסע? חשקה נפשנו במשהו קרוב, משהו מקומי, אז ארזנו מזוודות ונסענו לארבעה ימים לאי רוגן, בים הבלטי. הצייר הגרמני קאספר דיוויד פרידריך הנציח את האי רוגן בציורו המפורסם "מצוקי הגיר ברוגן" (1818)

 

רוגן נחשב לאתר התיירות הנחשק ביותר במזרח גרמניה בתקופה של ה-GDR, טוב בינינו לאן עוד הם כבר יכלו לנסוע?החופים של האי רוגן משתרעים על פני 574 ק"מ, הכל מכוסה בסלעי גיר ויערות.  הנוף מעורר התפעלות.

מסתבר שהיטלר מאוד אהב את האי הזה והוא בנה קומפלקס תיירותי מפלצתי הנקרא פרורה(הוא לא סיים לבנות בגלל המלחמה) שהיה אמור להיות אתר הנופש הגדול בעולם, שיכול להכיל עד 20 אלף נופשים! זה נראה כמו בסיס צבאי יותר מאשר אתר נופש למעמד הפועלים, איך אפשר לבנות מבנה כל כך חסר חן על חוף ים כל כך קסום? כיום זה עומד נטוש…. ממש עיר רפאים. הסובייטים ניסו לפוצץ את המבנים אבל ללא הצלחה מכיוון שזה בנוי כמו בונקר מתערובת של בטון ומתכת. בינתיים אין לממשלת גרמניה מושג ירוק מה לעשות עם זה. אנדריאס שקל לא לספר לי על פרורה..למה צריך להכניס את היטלר לכל דבר? אבל גיליתי את זה בעצמי, בשביל מה יש לי לונלי פלאנט?

התארחנו בבינץ' העיירה הכי מרכזית באי. יש משהו קסום בעיר חוף בחורף, ושלא תחשבו שבקיץ זה כמו בסנטוריני. עדיין די קריר בחוץ ולפי הלונלי פלאנט המים קפואים ורק האמיצים שוחים, עוד פרט שאנדריאס העדיף להסתיר ממני.

למלון הדירות בו התארחנו קראו Belle Vue. ההתחלה הייתה קצת חורקת, הדירה (חדר שינה, חדר אמבטיה וסלון עם מטבחון) הייתה נאה בעיני, עיצוב פשוט ולא קיצ'י, הבטיחו נוף לים, את הים אפשר היה לראות בחצי עין מחדר השינה שלנו…אנדריאס התעצבן, לא היה אינטרנט אלחוטי כפי שהובטח, אני התעצבנתי, המנקה עיקמה את הפרצוף ואמרה שיעלה לנו תוספת של 2 יורו כשביקשנו עוד 2 מגבות, איזו חוצפה! והבת של אנדריאס שהיא כבר אוטוטו בת 12, התעצבנה שהיא לא קבלה חדר משלה אלא ספה נפתחת בסלון. אחרי סצנת בכי קלה הצלחנו לשכנע אותה שהשד לא נורא ויצאנו לטיול לילי וארוחת ערב.

ביום השני עשינו "טראק" לנקודת התצפית היפה ביותר באי שנקרא "מושב המלך" , זה על שם אביה של המלכה ויקטוריה מאנגליה, הלא להזכירכם רוב האצולה האנגלית מוצאה מגרמניה. הטיול כלל ירידה וטיפוס של 400 מדרגות מנקודת התצפית לחוף הים ובחזרה.

אני חושבת שבטיול הזה גיליתי משהו חדש על בן הזוג שלי, משהו שהיה שם מהתחלה אבל איך שהוא בברלין, תל-אביב וערים אחרות שביקרנו היה אפשר להסתיר את זה- אנדריאס חובב טבע מושבע, הוא אוהב לצאת לטבע ולעשות כל מיני פעילויות ספורטיביות, במיוחד בחורף כי לטענתו זה טוב לסירקולציה של הדם. אני לעומת זאת חובבת מוזיאונים, בוטיקים ובתי קפה. על אחת כמה וכמה כשבחוץ בערך 5 מעלות והרוחות מנשבות.

למחרת שכרנו אופניים במדרחוב של בינץ, מתתי מקור, מכיוון שהמעיל שלי מהארץ אינו תואם לתנאי מזג האוויר כל הזמן קר לי, השתלטתי על המעיל של אנדריאס, שגדול עלי ב-5 מידות. נראיתי כמו ליוויתן, מה שלא תרם למצב הרוח שלי. כי מי רוצה להראות כמו צ'ראפחן בחופשה? רכיבה על אופניים כשקר בחוץ, ומזיעים מבפנים ועוד בזמן הרגיש של החודש זה סיוט מבחינתי. הכי אנטי חופשה שיש. וכשאני לא מרוצה אני מקטרת, והרבה… לא היה כיף להיות בחברתי באותו היום.

כל מה שתכננו לעשות התפשל. רציני לבקר באחת מעיירות החוף האחרות ברוגן,  בדרך לשם באיזה שהוא שלב לא היו יותר שבילי אופניים ואני סרבתי בתוקף לרכוב על הכביש המהיר, כי אני כידוע לכם, פחדנית… אז חיפשנו דרך חלופית והלכנו לאיבוד במשך שעתיים בשדות בוציים, כבר התחרטתי שלא הסכמתי לנסוע על הכביש המהיר והתפללתי שהסבל הזה יגמר, כשראינו שאנחנו בסופו של דבר עושים רונדלים ולא מגיעים לשום מקום, החלטנו לשנות תוכנית ולנסוע לטירת צייד של מי שהיה לשעבר הבעלים של האי (כיום האי שייך למדינה כמובן).

כדי להגיע לטירה צריך לטפס 107 מטר (להזכירכם אנחנו עם אופניים), של יער הררי ששיווה תחושה של יער מהאגדות של האחים גרים… היה משהו ממש אפל ביער הזה. כשהגענו לטירה היה סגור למבקרים לרגל חתונה.

החלטנו לסגור את הבאסטה ולהעביר את אחר הצהריים בסאונה המפנקת של המלון. ליד המלון מצאנו עגלה שמוכרים בה דגים טריים…. אז בערב בשלנו דגים וזה היה ממש כיף. ומכיוון שלא רציתי להחמיץ את הפגישה השבועית שלי אתכם רצנו אצנו ברחבי בינץ למצוא אינטרנט אלחוטי, זו לא הייתה משימה פשוטה, אך לבסוף מצאנו חיבור לאינטרנט בלאונג' של מלון "ארבעת העונות", אז אם הבלוג היה קצת מבולגן מבחינת התמונות,  זה היה גם בגלל שבזמן שהעליתי את הבלוג לגמתי קוסמופוליטן וגם כי לא רציתי לייבש את אנדריאס והבת שלו. אם תחזרו להציץ בפוסט הקודם תגלו כל מיני תמונות חדשות.

למחרת בחרנו פעילות שקצת יותר התאימה למה שאני קוראת חופשה= עשינו שייט של 3 שעות מסביב לאי והיה פשוט מרהיב. האי רוגן אגב לא מושך תיירות בינלאומית (למעט אולי כמה דנים ושוודיים כי זה ממש קרוב להם), כוווולללם גרמנים. זו הייתה חופשה גרמנית טיפוסית. אם אתם שוחרי טבע ובא לכם לנפוש כמו גרמנים זה אחלה מקום.

חזרנו ביום ראשון בערב הביתה שמחים ועליזים, וגיליתי שחופשה משפחתית זה הרבה פחות נורא ממה שדמיינתי.

כללי

4תגובות ל‘חופשה משפחתית ראשונה

  1. Elona Meyronne אוקטובר 23, 2010 / 9:30 am

    I am enjoying your descriptions. Can't wait for the next one. You forgot the
    Chuss this time. So as we say in Esperanto, ghis.
    Elona

      • svetlana krichli אוקטובר 24, 2010 / 12:10 pm

        בובי מרגיש לי כאילו את על פלנטה אחרת……..את כותבת נפלאה יש הרגשה שגם אני שם כשר אני קוראת!!! נשיקות יקירה מתגעגעת אלייך המון !!! ברכות על הבלוג בynet!!!!

  2. אפרת אוקטובר 28, 2010 / 5:22 pm

    היי מתוקה,
    כיף לקרוא אותך.
    וברכות על הטור בלאישה.
    3>

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s