ביקור בתערוכה על פטריות הזיה

השבוע ראיתי תערוכה שנקראת "Soma", ללא ספק אחת התערוכות היותר הזויות שראיתי בחיי. סומה זה משקה פלא, שההינדים כתבו עליו בכתבי הקודש שלהם עוד במאה ה-2 לפני הספירה. למשקה הסומה מיוחסים כל מיני סגולות מדהימות (הארה, עושר, מזל, ניצחון במלחמות ועוד דברים טובים).

החל מהמאה ה-18, חוקרים שונים בעולם המערבי ניסו למצוא את מקור הצמח ואת המרכיבים של משקה הפלא. ב-1968 בנקאי אמריקאי בשם גורדון ר. ווסון, שהיה בזמנו החופשי מיקולוג חובב (כלומר חוקר פטריות), חקר גם הוא את הנושא. מהמחקר שלו הוא הגיע למסקנה שהסומה האגדי מופק מפטריית הזיה.

אז מה יש בתערוכה?

התערוכה שיצר האומן הבלגי קארסטן הולר (שהוא למעשה עצמו מדען), היא מפגש בין אמנות למדע. הולר לקח את הממצאים של ווסון והפך אותם לאמנות- כלומר למעבדה דמיונית שעורכת מחקר השוואתי על השפעת הסומה. חשוב לציין שהממצאים של ווסון הם שנויים במחלוקת.

באולם התערוכה יש 12 איילים מסורסים, שמסתובבים או יותר נכון רובצים בשטח סגור, ולכן המקום מריח כמו אורווה,  24 קאנריות, 8 עכברים  ו- 2 זבובים. למה איילים? כי הפטרייה הזו היא התזונה הטבעית של איילים באזורים שבו הפטרייה גדלה.

החלל מחולק לשניים, בחצי אחד נמצאים בעלי החיים שקבלו כביכול את פטריות ההזיה ובחצי השני של החלל  הקבוצה שלא קבלה. המטרה של המחקר היא להשוות את ההתנהגות של בעלי החיים שאכלו את הפטרייה, לבעלי החיים שלא. ניתן למדוד את רמת הסומה בגוף באמצעות שתן. בתערוכה ניצבים מקררים בהם יש צנצנות שתן של חיות ופטריות מקוררות.

אני קצת בלונדינית, ולקח לי 15 דקות פלוס שיחה קצרה עם אחת השומרות במוזיאון כדי להבין שלא באמת עושים ניסויים על בעלי חיים. כלומר לא באמת נותנים להם פטריות הזיה.

יש מקומות ישיבה למבקרים מהם ניתן לצפות מגבוהה במתרחש ולדמיין את הניסוי. מצד אחד אי אפשר שלא להרגיש רע בשביל בעלי החיים, במיוחד בשביל האיילים שאולם של מוזיאון הוא רחוק מלהיות הסביבה הטבעית שלהם, ואולי הם לא היו סובלים כל כך אם הם לפחות היו מקבלים פטריות הזיה על אמת?  מצד שני, יש משהו מרתק בקונספט של התערוכה.

במרכז האולם של התערוכה, בדיוק מעל איפה שרובצים האיילים,ישנה פלטפורמה מוגבהת עם מיטה זוגית. המוזיאון מציע תמורת 1000 יורו ללילה לישון בחלל המוזיאון. נשמע עוד יותר הזוי מהקונספט של התערוכה. מי ירצה לשלם 1000 יורו כדי לישון במקום שמריח כמו אורווה? חברתי בריטה הסתקרנה והתקשרה לברר אם נותרו כרטיסים, מסתבר שלא מעט היו מעוניינים בחוויה כזו והכל fully booked. בכל אופן, אם משהו מכם בברלין עד ה-6 בפברואר, אני ממליצה לכם ללכת לראות משהו קצת שונה ומשונה. התערוכה מתקיימת בהמבורגר בנהוף, מוזיאון לאמנות מודרנית. הנה לינק לאתר של המוזיאון לפרטים נוספים.

http://www.somainberlin.org/home.html?L=1

ועוד תערוכה, הייתי ממש תרבותית השבוע….

אמנות ישראלית בברלין זה אין

בימים אלו מוצגת תערוכת רטרוספקטיבה לאמן הישראלי אבשלום, בחלל האמנת KW שב-  Mitte. אמן שנפטר טרם עת, בגיל 28 בפריז מאיידס (סביב מותו אופפת סודיות גדולה ולא מצוין בשום מקום בתערוכה את סיבת מותו המפורשות). הוא נולד כמאיר אשל, באשדוד, ב-1964. אחרי  השרות הצבאי, הוא בנה לעצמו סוכה על חוף הים באשדוד שם הוא גר, הוא התפרנס כתכשיטן במטרה לחסוך מספיק כסף לכרטיס טיסה לפריז. בפריז הדוד שלו שהיה מבקר אמנות לקח אותו תחת חסותו, ועזר לו לבסס את עצמו כאמן. בפריז הוא אימץ את השם אבשלום ( Absalan בהגיה צרפתית).

העבודה המרכזית והמעניינת ביותר בעיני היא "תאים", שזו למעשה היצירה האחרונה של אבשלום לפני מותו. שישה מודלים של תאי מגורים התפורים למידותיו, משפיעים על תנועותיו, והיו אמורים להיות רק לשימושו, מדובר בחללים מאוד קטנים (בערך בגודל של מכונית).

המטרה שלו הייתה לבנות את ששת התאים הללו ולהציב אותם במרכזי ערים גדולות (פריז, ניו יורק, פרנקפורט, תל-אביב, ציריך וטוקיו), לנדוד מארץ לארץ ולחיות בתוך התאים שלו ברחבי העולם. הוא נפטר ב-1993 לפני שהוא הספיק ליישם את התוכנית ולהפוך את כל המודלים לבתי עץ לבנים.  הבתים מושפעים מסגנונות בנייה ארכיטקטוניים מודרניים אלא שהם לא אוטופיים, כלומר זו לא ארכיטקטורה שיוצרת סביבה אידיאלית למשתמשים בה, להפך, זו סביבה שמשליטה מציאות מאוד ספגנית וקשה פיזית.

בתאים הללו אין מקום לשום דבר מיותר, כל דבר הוא פונקציונאלי, כל החלל מנוצל,  מיטה קטנה, שולחן קטן, מקלחת שמשמש גם כשרותים וכו'. אבשלום בכוונה יעד את התאים שלו למרכזי ערים גדולות, המטרה שלו הייתה להתעמת עם הארכיטקטורה האורבנית הקיימת. ומה האומן רצה לומר על ידי העבודה הזו? זו הייתה הדרך שלו למחות, לא לקבל התניות חברתיות שהתרבות שלנו יוצרת לגבי סגנון החיים שלנו ותפיסת העולם שלנו בעיקר לכל מה שקשור בחומר. הוא האמין שהדרך לשלול התניות חברתיות זה ליצור התניות חדשות.  

זה בהחלט עורר בי את המחשבה לגבי היחסים שלי עם חומר. אחרי אין סוף קיטורים על כך שאנחנו חייבים לעבור מהדירה הקטנה מדי שלנו, זה גרם לי לחשוב שאולי אני קצת מפונקת. היצירה שלו גרמה לי לשאול את עצמי עד כמה אני באמת צריכה את הדברים שיש לי? או עד כמה אני באמת צריכה את כל הדברים שאני רוצה לקנות?

התערוכה עד ל-20 לפברואר,  לפרטים נוספים:  http://www.kw-berlin.de

בינתיים Tschüss כמו שאומרים הגרמנים. נתראה במוצ"ש הבא.

 

 

 

 

 

 

 

תגובה אחת ל“ביקור בתערוכה על פטריות הזיה

  1. svetlana krichli ינואר 18, 2011 / 7:51 pm

    יפה!!!! ומעשיר תודה בובי!!!!!

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s