למה לא אמרו לי שנישואים זו מילה נרדפת למלחמה טריטוריאלית?

"כשתעברי לגור עם אהבת חייך, תדאגי שזה יהיה בדירה חדשה, ולא אצלך או אצלו כי זה מתכון לאסון!", זו הייתה עצתה של חברה שתמיד הייתה בעיני אורים ותומים בתחום הרומנטי.  הנהנתי בראשי וסימנתי וי בראש, זה מסוג הדברים ש"מומחית יחסים" תייעץ בכתבותיה, אבל אף פעם לא הבנתי את החשיבות של העצה  עד לפני חודשיים.

עברתי לגור בדירתו של אנדריאס, דירת שלושה חדרים מקסימה ומושלמת בשביל זוג או בשביל גבר שחי עם בתו. מהתחלה דיברנו על כך שנעבור לדירה גדולה יותר, בינתיים אנחנו בחיפושים, אבל כווווולם מחפשים דירת ארבעה חדרים בפרנצלאור ברג וזה מרגיש כמו משימה בלתי אפשרית.

אני זוכרת את היום שהגעתי לברלין, יפה ורעננה עם מזוודה ששוקלת יותר מ-30 ק"ג, אנדריאס חיכה לי עם זר פרחים ענק מוכן ומזומן לדרכינו המשותפת, אבל כגבר מצוי לא עלה על דעתו שאולי אני זקוקה גם ל…אה…קצת מקום משלי בדירה שהיא כל כך שלו.

ארון בגדים זה משהו שלא היה לבן זוגי בחדרו… היה לו מין ארון ספרים פרוביזורי וחצי מתפרק שם הוא שם את מחצית מבגדיו, והיה לו מין מתלה ארוך כזה כמו בחנויות בגדים עליו היו תלויים ברישול שאר הבגדים שלו. איכשהו סדרנו לי שידה ישנה עם כמה מגרות, שאף פעם לא ממש הספיקו לכלום, ואת שארית בגדי הצלחתי לדחוס על המתלה המעופש, אבל הייתי שמחה ומאושרת כי הייתי עם אהוב ליבי, מה עוד הייתי צריכה?

אחרי כמה שבועות פתאום הייתי צריכה קצת מקום לספרים שרכשתי בינתיים וניירות שהצטברו והתגלגלו בכל מקום. אני בלגניסטית מטבעי, וזה נכון שלא משנה כמה מקום תתנו לבלגניסט, עדיין יהיה מסביבו בלאגן, אבל כשאין לבגלניסט מקום בכלל, זה מתכון לבלגן איום!

 ביקשתי מאנדריאס בעדינות שיפנה לי כמה מדפי ספרים. לא חשבתי שהוא יתקומם כל כך נגד הרעיון לשים במחסן או אולי אפילו למכור בחנות הספרים יד שנייה שמעבר לפינה חלק קטן מהספרים שלו, תכולה של שניים שלושה מדפים מתוך עשרות המדפים שיש לו. (על מדפים חדשים אין מה לדבר, הבית בקושי נושם, אין מקום לכלום).

אנדריאס עיקם את הפרצוף, לאחר כמה שבועות נוספים של ניג'וסים, הוא לקח קרטון והתחיל במלאכה. תוך כדי קיטורים והאשמות הוא התחיל למיין את הספרים.  מכיוון שהוא או עוזרת הבית  מעולם לא טרחו לנקות את מדפי הספרים הם כמובן היו מלאים אבק, ומה אתם יודעים? בעלי היקר אלרגי לקרדית האבק. תוך דקות הוא התחיל להסמיק, להתעטש, להשתעל, לחרחר ולחוש בקוצר נשימה. זה היה התקף אלרגי שנמשך יומיים, הוא היה ממש חולה מת מתחת לשמיכות במיטה. אחרי היומיים האלו לא נשאר זכר לקרטון וכל הספרים שלו חזרו למקומם באורך פלא! מאז הוא נהנה להאשים אותי בכל הזדמנות אפשרית שאני לא אוהבת ומעריכה ספרים, ואפילו אף הפליג בהאשמות שאני מסוג האנשים שמסוגלים לשרוף ספרים! ועל זה נאמר אוי געוואלד!

כתגובה, עשיתי את הדבר הנשי ביותר:   חמלתי עליו, ולקחתי את הקושי שלו לחלוק את הבית שלו איתי בהומור. הצלחתי להחזיק מעמד בגישה הזו, עד שהוריי השכירו את הדירה שלי בתל אביב בסוף דצמבר. שמתי מודעה באינטרנט והדירה שלי נחטפה תוך יום. זו הייתה תחושה איומה של אובדן, כי פתאום הבנתי שיכולתי להיות קלילה, נדיבה, לא כל כך עקשנית, כל עוד היה לי מקום משלי…גם אם לא הייתי בו פיזית. אבל פתאום נשארתי בלי מקום משלי בבית בלי ארון משלי, בלי מדף ספרים משלי, בלי פינת עבודה משלי… הדבר הכי קרוב לשלי זה שולחן מטבח קטן ולא נח, ששמנו ליד הספה בסלון… שאנדריאס ובתו כל הזמן שמים עליו את הכלים המלוכלכים ועטיפות ממתקים ויוגורטים שהם אוכלים מול הטלוויזיה, ואני כל פעם מתעקשת בקטנוניות מנומסת שעל השולחן שלי תהיה רק הטינופת שלי!

פתאום הבנתי שאין לי בית, ואומנם יש לי טבעת נשואים על האצבע, אבל בפועל הבנתי שיש הבדל מאוד ברור בין מה ששלי למה ששלו ושעוד לא החכמנו ליצור עוד את מה ששלנו. ובינתיים ראיתי שאם אני לא אתעקש על המקום שלי, זה לא יינתן לי מעצמו.

התחלנו מארון הבגדים. אתם יודעים, כזה כמו שיש לאנשים הגונים. קנינו ארון בגדים מדהים עם חלק מהכסף שקבלנו לחתונה. אתם לא יודעים איזה אושר הרגשתי כשסדרתי את בגדיי בארון החדש, ולא סתם ארון מ- Ikea אלא מחנות המעצבים האיטלקית Who's Perfect.

בנוסף, המשרד שבו אני שוכרת מקום, גם היה פרוביזורי. לא היה לי שולחן משלי, וכל פעם הייתי משתמשת בשולחן של מי שלא נמצא. החלטתי שאני משקיעה ומסדרת לי פינת עבודה במשרד בדיוק כמו שהיה לי בבית בארץ. לצורך כך נאלצתי לקנות שולחן, מסך מחשב כדי לחבר ללפ טופ, לוח שעם ועוד עזרים, ובקשתי את עזרתו של אנדריאס. הוא כמובן קיטר ולא הבין למה אני לא יכולה ללכת לאיקאה לבד. "אההה…אולי כי אני לא יכולה לנהוג באוטו שלך?!".כן, כן, זה הזמן להתוודות ולספר לכם רק את מה שמעטים יודעים -שיש לי רשיון רק לרכב אוטומטי.אל תגידו שום דבר, אני יודעת בדיוק מה אתם חושבים עלי ברגעים אלו!)  "קחי מונית!" הייתה תגובתו המחוצפת של בעלי הטרי. הוא כעס עלי שאני לא מספיק עצמאית! זה נכון, שאם הייתי טורחת לקחת שיעורי נהיגה על הילוכים, או נענית להצעתו לקנות לי אוטו, היינו יכולים להמנע מהמריבה, ובכל זאת, כל הדרך עשיתי מתל אביב לברלין לבניית חיינו המשותפים, האם זה כל כך נורא לבקש קצת עזרה אקסטרה בהתאקלמות?

אני מודה שבאותו הרגע קפץ לי הפיוז, ופשוט צרחתי עליו בתקיפות כזו שלא משתמעת לשתי פנים… ומה אתם חושבים שקרה?כמו נופת צופים הוא הלך איתי לאיקאה בסבלנות רבה וקנה איתי את כל מה שצריך, ואף התקין את השולחן ותלה את לוח השעם. תוך יום, הפלא ופלא היו לי שני מדפים במקום נבחר במדף הספרים של בעלי. הפעם ללא התקפים של קרדית האבק. יחד עם זאת הוסכם בינינו שבזמן הקרוב אני אעשה צעדים קונקרטיים שיביאו אותי לנהיגה בברלין. (אני מודה שעם חוש ההתמצאות האיום שלי אני ממש התחמקתי מזה עד כה).

 ברוב הכתבות שלי ללאשה אני תמיד אני מצטטת מומחים על עניין התקשורת בזוגיות, וכמה חשוב להגיד דברים בצורה בונה, ויפה, וכמה חשוב להיות רגיש ומכיל וקשוב ובלה בלה בלה פאקינג בלה! לפעמים פשוט צריך לתת לגבר שלך בראש ולהעמיד אותו במקום! אני חושבת שזה היה הלקח הגדול שלי, ואולי האכזבה הגדולה שלי מהדינאמיקה שלי בין בני אדם? שנחמד לא תמיד עובד. אגב מאז אותה התפרצות גם גם פסקו הבדיחות על היותי איגנורנטית שלא אוהבת ספרים.

אז זהו חברים, עכשיו אני מבינה למה בתפילת שחרית גברים אומרים כל בוקר "ברוך שלא עשני אישה", אני חושבת שגברים בתוך תוכם יודעים, גם אם הם לא מודים, שהם לא היו יכולים לסבול לחיות עם עצמם. אז אני אומרת, ברוך שעשני אישה, אבל דיר באלק, בגלגול הבא, אני רוצה להיות לסבית! ועד אז אני מנסה להבין את רזי הביחד.

2תגובות ל‘למה לא אמרו לי שנישואים זו מילה נרדפת למלחמה טריטוריאלית?

  1. ניתוחים פלסטיים פברואר 24, 2011 / 5:44 pm

    מדהים!!!
    אני קראתי בשקיקה כל מילה ומילה ואני רוצה עוד!!!!!!
    את כותבת כשרונית במיוחד ועשית לי כיף…
    תודה לך.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s