שלומית מסתבכת עם המשטרה

לפני כמה שבועות קבלתי זימון לבירור מהמשטרה  בגין שהיה לא חוקית בגרמניה בתקופה שלפני נשואי. המדינה תובעת אותי, ולפני שזה מגיע לבית המשפט הייתי צריכה לעבור במשטרה. כן! בדיוק מה שאתם קוראים! ממש הסבר פניך למהגרת!

לתיירים מהארץ מותר לשהות בגרמניה 90 יום מתוך 180 יום. מתי הזמן הזה מתחיל? לא היה לי לגמרי ברור, אבל מסתבר שהספירה מתחילה מהרגע שנכנסתי. במרץ שעבר, כשהגעתי לבלות את האביב בברלין, הזמנתי כרטיס ל- 3 חודשים בדיוק. אלא ששכחתי שביליתי בברלין שבוע בפברואר במסגרת החצי שנה הזו. בספטמבר, חזרתי 5 ימים לפני שהסתיימה התקופה של חצי השנה. לא בכוונה, אני חשבתי שסופרים חצי שנה מינואר…. אבל אף אחד בביקורת דרכונים לא שם לב או לא התייחס.

לאף אחד לא ממש היה אכפת מהכמה ימים ששנוררתי שלא במודע (שמתוכם גם הייתי 5 ימים בלונדון…ככה שממש מדובר בכמה ימים) עד שטסתי לארץ בדצמבר  לאחר החתונה שלנו. איזה פקיד מטומטם בביקורת הדרכונים של שדה התעופה היה כנראה משועמם או חדש בתפקיד, וכשהוא קבל את הדרכון שלי לידיו הוא התחיל לבדוק את כל  החותמות ולהאשים אותי בשהות בלתי חוקית בגרמניה, כשאני כבר הייתי נשואה. עוד לא הייתה לי את הויזה של 3 שנים, אז שלפתי את תעודת הנישואים כדי להראות לו שאני בברלין כחוק. כמובן שביציאה מגרמניה הוא לא יכול היה לעשות לי כלום,  אז הוא צילם את הדרכון שלי ואמר שאני עוד אשמע מהם. נו טוב, אמר אז אמר? בינתיים עברו יותר מחודשיים, לגמרי שכחתי מזה., עד שהגיע המכתב בדואר.

אנדריאס ואני התייצבנו במשטרה ביום חמישי בבוקר, באיזו שכונה שכוחת אל ליד שדה התעופה טגל,בתחת של העולם כמו שהגרמנים אומרים. ההפתעה הנעימה הייתה שהשוטר שטיפל בנו היה מקסים, וגם הוא היה על אזרחי… הסברנו לו את הסיטואציה, התנצלנו על השהות הלא חוקית, לא הכחשנו.

הוא ישב שעה וחפר לי בדרכון הלוך וחזור, עשה עוד צילום שלו ולבסוף הוא אמר שקשה לעקוב מתי נכנסתי ויצאתי לגרמניה, חלק מהחותמות דהויות ולא ברורות, ויש לי מיש מש של חותמות מכל מיני מדינות על אותו הדף, ככה שהוא ימליץ לבית המשפט לבטל את התביעה נגדי. זה לא בטוח שהוא יצליח ואני מחכה עוד למכתב רשמי שישחרר אותי מכל הסיפור הזה. אבל ממש שמחתי שהוא לא חיפש אותי בפינות. אבל באמת, דאחילק, בשביל כמה ימים ששהייתי שם שלא כחוק, יעלה להם יותר זמן להתעסק איתי מאשר הקנס שאני יכולה לקבל. טוב בעצם, מה גובה הקנס שאני יכולה לקבל? אני לא חושבת שישלחו אותי לבית סוהר בגין עבירה כזו, אבל אנדריאס השתעשע עם הרעיון.

באותו היום בשעות הצהריים, הגיעה החבילה שלי מישראל. 80 ק"ג של ספרים, ניירת, בגדים ושאר חפצים אישיים עם ערך סנטימנטאלי שהוריי שלחו לי מהארץ. זה היה אמור להגיע עד לדלת הבית, אבל המוביל לא רצה להעלות את 80 הק"ג שלי במדרגות, והשאיר לי את החבילה בחדר מדרגות. הייתי צריכה לפרוק את הקרטון הגדול שבתוכו היו קרטונים קטנים, ולהתחיל להעלות קופסא קופסא, לבד, בקור, (ואני בכלל לא נשמע פולנייה).

באותו הזמן היו שני פועלים גרמנים בבניין שלנו שעשו כל מיני עבודות שיפוץ. למען האמת לא נראה שהם היו ממש עסוקים במשהו חוץ מלעלות ולרדת כל כמה דקות. האחד היה צעיר, השני מבוגר. האם אתם חושבים שהם הציעו עזרה? לא ולא. בהתחלה הסתדרתי לבדי, אבל באיזה שהוא שלב היו כמה קופסאות כבדות במיוחד שלא יכולתי לסחוב לבד. אז עליתי במדרגות שם פגשתי את הפועל המבוגר. פניתי אליו בנימוס בגרמנית ושאלתי אותו אם הוא יכול אולי בבקשה לעזור לי. הוא הסתכל עלי בעיני עגל ושאל אותי "במה בדיוק את רוצה שאני אעזור לך?". ממש, כאילו שהוא לא ידע.  "לעזור לי עם כמה קופסאות", עניתי בנימוס. הוא פתח במונולוג, שלא הבנתי מה בדיוק הוא אומר, חוץ מזה שהבנתי שהוא מחפף אותי לכל הרוחות. כל כך כעסתי שכל מה שרציתי לומר לו, זה שזה לא פלא שאתם ולא אחרים רצחתם 6 מיליון.  אבל לא אמרתי. זה לא נראה לי מכובד להשתמש בשואה במקרים כאלו.

נאלצתי לפרוק את הקרטונים לתוך מזוודה כדי שאוכל לעלות אותה. הפועלים המשיכו לעלות ולרדת, כל פעם שהם עברו לידי התעלמתי מהם במבטי וסיננתי מבין שיני קללות עסיסיות כלפיהם בעברית, אני מודה שזה קצת ילדותי אבל זה כל מה שיכולתי לעשות.

בארץ היו מציעים עזרה, וזה לא בגלל שאני אשה. בארץ נהוג לעזור אחד לשני במצבים כאלו. כל הסיפור לקח לי קרוב לשלושת רבעי שעה, במקום 10 דקות או פחות בעזרת עוד זוג ידיים חזקות. אנדריאס התקשר בדיוק אחרי שסיימתי והוצאתי עליו את כל הכעס שלי, מסכן. "אם היית מנפנפת לו שטר של 10 יורו בזמן שבקשת, הוא היה עוזר לך". הוא ענה. אבל לא עלה על דעתי לעשות דבר כזה, כי בארץ אם הייתי מציעה למשהו כסף זה היה נחשב לעלבון.

לא יכולתי להתאפק, לא הוצאתי את קלף השואה על הפועל, אבל הייתי חייבת להוציא אותו על אנדריאס. מזל שיש לבעלי חוש הומור. "יקירתי, את לא חושבת שכדאי להשאיר את רצח העם שעשינו למקרים קצת יותר חמורים מאשר איזה פועל גס רוח? את צריכה ללמוד להבדיל בין פאשיסט לסתם שמוק". והאמת שהוא צודק. מיד נכנסתי להכללה גסה על כל הגרמנים- שהם אגואיסטים וקרים וכו', אבל למען האמת נתקלתי בהרבה מאוד אדיבות ואכפתיות מהגרמנים, ככה שזה ממש לא פייר מה שעשיתי.

ועכשיו לעניין אחר… אני רוצה לספר לכם על מקרה שקרה לי בדיוק לפי חוק מרפי לפני כמה שבועות. לבת של אנדריאס הייתה חופשה של שבועיים מהלימודים. אנדריאס האבא המשקיען,  לקח אותה לחופשה קטנה, ובחורף אין כמו סקי. הוזמנתי כמובן להצטרף לחופשה המשפחתית, אך כמי ששונאת את השלג,וחרדה מגבהים הרעיון לנסוע לסקי לא היה נראה לי אטרקטיבי כלל. תוסיפו על זה שאנדריאס נוסע לחופשת הסקי השנתית שלו עם אחד מחבריו הטובים ועוד כמה זוגות חברים של החבר כווווולם עם ילדים, 17 איש חולקים ביחד בקתת סקי קטנה בצ'כיה. כלומר סקי בבוקר, וגרמנים שותים בירה, מדברים גרמנית ומשחקים קלפים בערב, זה נשמע חמים ונעים אבל לא תודה.

אנדריאס הרגיש רע לנסוע בלעדי, והציע לי לנסוע לארץ או ללונדון לשבוע. שלא אשאר בדד. לי דווקא קסם הרעיון להישאר כמה ימים לבד בדירה ובברלין בכלל. עד כה, חוץ מהחופשה הראשונה שלי עם חברה לברלין, ברלין תמיד הייתה קשורה אצלי לאנדריאס. רציתי לראות איך ארגיש בעיר שלו בלעדיו. וגם רציתי להינות כמה ימים לבד בבית. קצת שקט, קצת ספייס,מה רע? רציתי לנצל את זמן הלבד הזה לעבוד על כל מיני פרויקטים שלא היה לי זמן להתפנות אליהם בגלל לימודים, עבודה וחיים. אבל כשבן זוגך מפרגן לך נסיעה, נכנס לאתר של לופטנזה ומת לפנק אותך בטיסה, ולא סתם איזה טיסת צ'ארטר, אני אגיד לא? החלטתי לבלות את השבוע בברלין אבל לנסוע לסוף שבוע ללונדון.

ביום הראשון שהם נסעו לסקי היה שקט ושלווה, נכנסתי לריכוז וממש הצלחתי לכתוב, ולסיים כל מיני משימות שתכננתי לעצמי. ביום השני, התעוררתי לכל קדיחה איום ונורא…. בלתי נפסק.  לא, לא שיפוצים אצל השכנים, לא, לא גם לא מכשיר חשמלי רוטט שנלחץ בטעות, אלא אוויר שנתקע בצינורות החימום שגרמו לבית לרעוד ולשרוק.

בעל הבניין, טיפוס משונה שנראה כאילו נתקע איפה שהוא בשנות השמונים, תמיד לבוש בעור שחור, גבוה ורזה כמו דחליל עם שיער מדובלל מקורזל ומשקפי ג'ון לנון, יותר מדי סמים, יותר מדי אלכוהול ופחות מדי שעות שינה… נו, רוקר מתבגר. הוא הודיע לי שרק ביום שישי, בעוד 5 ימים יוכלו לבוא לתקן את הצנרת, כי הוא רוצה שאותו אינסטלטור שתיקן את הצנרת בפעם הקודמת יתקן אותה גם הפעם והוא יכול לבוא רק ביום שישי. אבל מה זה יעזור לי ביום שישי? ביום שישי אני כבר אהיה בלונדון הרחוקה. אם זה היה בישראל, הייתי מקימה כבר מהומה, אבל לא היה לי נעים.

נשבעתי בהתחלה שאני לא אגיד לאנדריאס שום דבר, כי מה הוא יכול לעשות מרחוק? אבל כמובן שנשברתי ברגע שהוא התקשר. הוא אמר לי להתקשר עצמאית לחברת הגז ולדרוש שיבוא משהו במיידי לתקן את הצנרת. "אבל אז בעל הבית יחייב אותנו, לא?"  "כן, את צודקת". חוץ מזה, איך הייתי מסבירה לחברת הגז שמדובר ב-אימרג'נסי עם הגרמנית העילגת שלי. אז מה עשיתי? נו, שלושה ניחושים, מה כבר יכולתי לעשות? כן, כמובן, הלכתי לישון על הספה בסלון של רותי, ועשיתי בייביסיטר על רומי בזמן שהיא הלכה למסיבה. כשהיא חזרה מצאנו את עצמנו מקשקשות עד 3 לפנות בוקר כמו שתי נערות בתיכון. למחרת קמתי עייפה ללימודים, כשחזרתי הביתה, לא יכולתי להיות שם יותר מ-10 דקות  בגלל הרעש. החלטתי שכל זה בלתי אפשרי והלכתי שוב לבעל הבית, הפעם עם החלטה להיות קצת יותר אסרטיבית, ושאסביר לו שנאלצתי לישון מחוץ לבית. מה אתם חושבים שקרה? הוא שוב נפנף אותי ואמר לי שלכל היותר הוא יכול להציע לי הנחה קטנה בשכר הדירה בחודש הבא כפיצוי. במשך עוד 3 לילות מצאתי את עצמי על הספה של רותי, סוחבת תיק עם כלי רחצה ופיג'מה ואת הקלסר הכבד של הלימודים לכל מקום. היה כיף, אבל לא הספקתי לעשות כלום ממה שתכננתי והייתי גמורה מעייפות, כי כל לילה רותי ואני ניהלנו שיחות נפש.  

התאכזבתי קצת מהטיסה, שוב פעם סנדביץ'? אני יודעת שזה ישמע קצת מוזר, אבל אני אוהבת אוכל של מטוסים. אני אוהבת את מגשית הכסף שטומנת בחובה הפתעה… אני יודעת שזה נשמע כמו שריטה רצינית, אבל מה אני אעשה?מאז שאני טסה אייר ברלין, רק בייגל אני אוכלת בטיסות, ומאז שאייר ברלין התחילו להגיש בייגל כשר בטיסות לתל אביב, כלומר קטשופ במקום חמאה בביגל פסטרמה, שהלחם אגב נהיה רטוב כמו פודינג…. אז זה בלתי אכיל בעליל. כל כך התרגשתי לטוס לופטנזה כי ציפיתי לחמגשית, אבל העולם משתנה, וגם הפעם קבלתי קבלתי רק סנדביץ', ואפילו בלי איזו חבילת בוטנים קומפקטית לעיצוב האישיות.

ההילייט של לונדון חוץ מלראות את החברים שלי כמובן, היה המופע של שלמה, יהודי אנגלי, שמפיק צלילי מוזיקה אלקטרונית מפיו- זה נקרא ביט בוקס. זה משהו מדהים. אני ראיתי מופע יחיד שלו שבו הוא הסביר איך הוא מפיק את הצלילים האלה, את כל הטכניקה, והוא גם סיפר איך לעזאזל הוא הגיע לזה.

 מצאתי לכם קטע מדהים ממופע שלו מלפני כמה שנים עם להקה שלמה של ביט בוקסרים. שווה בטרוף!

 

ובינתיים Tschüss כמו שהגרמנים אומרים. בשבוע הבא אני אספר לכם על הביקור של אבא שלי לברלין.

 

6תגובות ל‘שלומית מסתבכת עם המשטרה

  1. אפרת פברואר 26, 2011 / 11:09 pm

    ברלינאית מתוקונת,
    פוסט מרתק -כתמיד –
    מקווה שכל עניין ה"שב"ח"יות שלך
    יסתיים בחיוך גדול וברוכה הבאה.
    שבעל הבית יפצה אתכם פיצוי משמעותי…
    ואת , יקירה ,
    תודה על השיתוף, ממקום כל כך קרוב.

    חיבוק חם (וארצישראלי) עד אלייך

    • shlomitinberlin פברואר 27, 2011 / 12:05 am

      תודה לכם, אני מרגישה את החיבוק החם עד לברלין 🙂

  2. מייקל פברואר 27, 2011 / 4:33 am

    עם החוויות שאת עוברת, אין סיכוי שיצא לך מהפה המשפט: "אין לי על מה לכתוב" 🙂

    שולח לך חיבוק

    מתגעגע

    • shlomitinberlin פברואר 27, 2011 / 10:43 am

      ג'ף אהוב שלי… גם אני מתגעגעת ונתראה באפריל. אני לומדת מהבלוג שלך myxsplace.blogspot.com
      המון דברים שקשורים בחשיבה פרסומית ושיווקית ועל מדיית האינטרנט שלא ידעתי, אבל זה נכון שבדרמות אני מלכה 🙂

  3. יואב ספיר פברואר 28, 2011 / 2:49 pm

    פשש… אבל במקרה הכי גרוע זה יסתכם בקנס.

    לא ברור לי הקטע של להשאיר את החבילה בחדר מדרגות. זה אמור להיות כך. עד הבית זה תמיד עד דלת הדירה. אפשר כמובן לתת לו טיפ אחרי כל המאמץ אבל במקומך הייתי מתלונן עליו בחברה שביצעה את המשלוח. בטח תקבלי פיצוי או משהו כזה.

    אה – אני יודע את זה מניסיון. אני תמיד עובר דירה עם דה״ל (המשלוחים של הדואר). זה יוצא בערך 12 אירו ל-30 קילו בכל גרמניה. אפילו כשעברתי בתוך ברלין פתרתי את זה בהוצאה של כ-40 אירו וזהו. כמובן שלפועל זה חתיכת בעסה להרים שלושה-ארבעה ארגזים כאלה לקומה חמישית… אבל בשביל זה נועדו הטיפים.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s