הביקור של אבא

בשבוע שעבר הגיע אורח כבוד לברלין- אבא שלי. לפני מספר חודשים , אחרי שנים של עבודה כעצמאי, הוא לפתע קיבל הצעת עבודה אטרקטיבית במיוחד לנהל את המשרד הישראלי של חברת ספנות גרמנית. העבודה כוללת מספר ביקורים בשנה למשרדי החברה בבריימן, ומכיוון שאין לשם טיסה ישירה, זו סיבה מעולה לטוס לשם דרך ברלין ולעשות אתנחתא קצרה לבקר אותי. זה ממש כאילו משהו מלמעלה שלח לו את העבודה הזו.

אבא שלי נחת בבוקר של יום חמישי בשדה תעופה שונפלד . נסעתי ברכבת לקבל את פניו. מזג האויר היה מתעתע. שמש יפיפייה הפציעה בשמי ברלין אבל היה קור כלבים. אחרי שעשינו צ'ק אין מהיר במלון איביס שנמצא במרחק הליכה מדירתנו שבפרצלאור ברג, יצאנו לשוטט ב- Mitte, כי אי אפשר הרי להתחיל את היום בלי קפה ועוגה, נכון? בדרך אבא שלי שאל בדאגה האם אנדריאס מודע לכל הדברים שנכתבים עליו בבלוג שלי. במיוחד לאור הבלוג שכתבתי לפני כמה שבועות על המלחמות הטריטוריאליות שלנו. אמרתי לאבא שלי את מה שרציתי לכתוב לכם כבר הרבה זמן, כל מה שנכתב על אנדריאס נכתב בידיעתו ובהסכמתו המלאה. הוא אוהב את זה שלפעמים הוא ה-Bad Guy בבלוג שלי, הוא טוען שאילו הוא לא היה מספק קצת דרמה לבלוג שלי , הייתם משתעממים לאללה. אבא שלי נרגע, ואני מקווה שגם אתם נרגעתם.

סחבתי בתיק שלי את המדריך של הלונלי פלנט של ברלין, כדי לבחור לנו מסלול. מה הדבר הראשון שאתם חושבים שאבא שלי רצה לראות, ישר איך שהוא ירד מהמטוס? היסטוריה. אז לקחתי אותו לטופוגרפיה של הטרור, מוזיאון שנמצא סמוך לכיכר פוטסדאם ברחוב נידרקירכנר (Niederkirchner straße).   בתקופת השלטון הנאצי המקום שימש כמפקדה של הגסטאפו והאס.אס.

אחר הצהריים עשינו קצת שופינג.יומיים לפני הנסיעה של אבא שלי, אמא שלי שפכה על עצמה בטעות מרק רותח, וסבלה מכוויות בידיים. אין רגע דל במשפחת לסקי. בכל אופן רצינו לעודד אותה ולשלוח לה משהו נחמד מברלין. אחר כך נפגשנו עם אנדריאס בדירה החדשה שלנו כדי לסגור כמה דברים עם הדיירת הנוכחית. כן כן חברים, מצאנו סוף סוף דירה! ואבא שלי זכה להתרשם ממנה ולתת את ברכתו.

בערב יצאנו לארוחת ערב בשכונה הבורגנית שלנו, במסעדה סיציליאנית מעולה Aromi e Sapori. אנדריאס ואני תכננו לקחת את אבא שלי למועדון ג'אז. אבל בסוף הערב היינו שפוכים.

למחרת אבא ואני שמנו פעמינו אל הקתדרלה של ברלין, שלצאת משם זה יותר מסובך מלצאת מאיקאה, בחיי. צריך לעבור מבוך שלם בין כל הקברים של המלוכה הגרמנית, תערוכה משעממת וכמובן שיוצאים בסוף דרך חנות המוזיאון ובית הקפה. ממש מרגיז!

אחר כך קפצנו next door ל-Museum Neues  לראות את פסלה של המלכה המצרית  העתיקה והיפיפיה נפרטיטי.  אבא שלי לגמרי נשבה בקסמיה של המלכה שנראית לא רע בהתחשב לגילה- 3000 שנה.

מה שעניין את אבא שלי יותר מנאצים ונפרטיטיות זה לדגום את שניצל העגל האלוהי ואת שטרודל התפוחים המשובח של קפה איינשטיין שבשדרות אונטר דן לינדן. כשאבא שלי ואני יחדיו הדיאטה שלי הולכת לפח, והגרגרנות שירשתי מאבי משתלטת עלי. אבל רק למען הפרוטוקל, חלקנו חצי חצי גם במנת השניצל שמספיקה לגדוד וגם בשטרודל התפוחים שמגיע עם רוטב וניל עסיסי. גם חצי הספיק כדי לגרום לי לרצות ליפול לתרדמת צהריים, אך משם רצנו לפגוש את אנדריאס ובתו בגלריה הלאומית החדשה לאומנות מודרנית. ממליצה בחום!

גולת הכותרת הייתה בערב, הזמנתי את חברתי רותי ובתה רומי לארוחת ערב אצלנו בבית. בביקור הקודם של אבא שלי בברלין לכבוד החתונה שלנו, היה לאבא שלי קליק מידי עם שתי הגרציות, כאילו מאז ומעולם הן היו חלק מהמשפחה. בישלתי לכבוד אבא שלי את המתכון המיוחד החדש שהמצאתי לפני חודשיים: אטריות פפרדלה עם אטישוק, זיתים שחורים, עגבניות ושמנת. להתעלף או לא להתעלף? באותה הזדמנות חגיגית, באיחור קל של 3.5 חודשים רותי נתנה לנו סוף סוף את תמונות החתונה המדהימות שצלמה. חשבנו לקחת את אבא שלי למועדון ג'אז אחרי ארוחת הערב, אבל גם הפעם הייתי  באפיסת כוחות בחצות. אבא שלי לעומת זאת היה ערני ואנרגטי כמו בחור בן 18, לא הייתה לו בעיה לצאת לכבוש את העיר.

ביום שבת  עשינו טיול יום לפוטסדאם, לראות את ארמון סנסוסי ( הורסאי של הגרמנים), ארמון שנבנה על ידי המלך הפרוסי פרידריך הגדול, עליו ספרתי לכם בעבר, ואתם מוזמנים להציץ שוב בפוסט.

עברנו גם במגדל איינשטיין, מצפה כוכבים שממוקם בלב פארק המדע על שם איינשטיין שבפוטסדאם. הוא נבנה בשיתוף פעולה בין אינשטיין לבין האדריכל אריך מנדלסון ועד היום הוא משמש למצפה כוכבים. אפשר להיכנס בתיאום מראש. הבניין די מוזר אני מוכרחה לציין.

 

בערב הלכנו לראות את הסרט החדש של האחים כהן "True Gritt" וגם אחר כך אנדיראס ואני היינו עייפים מדי מכדי ללכת למועדון הג'אז המובטח.  

למחרת בבוקר אחרי שאבא שלי עשה צ'ק אוט מהמלון, לקחנו אותו לארוחת בוקר בסניף המקורי של קפה איינשטיין ב Kurfürstenstraße בחלק המערבי של העיר וקינחנו בביקור בתערוכה המדהימה של הצלם האמריקני רוברט מייפלטורפ.

אחר כך לקחנו את אבא'לה לתחנת הרכבת, כדי לתפוס את הרכבת לבריימן, בכל זאת צריך גם קצת לעבוד. הייתה פרידה קצת עצובה, אבל לכל דבר טוב יש סוף, ואולי טוב שכך, כי אם הביקור הזה היה נמשך המכנסיים שלי לא היו נסגרים עלי. ובביקור הבא בעזרת השם, נשתדל לשמור כוחות לביקור במועדון ג'אז.

ובינתיים Tschüss כמו שהגרמנים אומרים, בשבוע הבא אספר לכם את תלאות חיפושי הדירה שלנו.

 

 

5תגובות ל‘הביקור של אבא

  1. יאיר מרץ 5, 2011 / 11:31 pm

    היי שלומית,
    זה מדהים! בדיוק כמו אבא שלי – היסטוריה ונפרטיטי.
    בביקור הבא ממליץ בחום על הסיור בבונקרים התת קרקעיים של ברלין. אבא שלי היה מאושר 🙂
    http://berliner-unterwelten.de/home.1.1.html

  2. אפרת מרץ 6, 2011 / 4:41 pm

    תודה נשמולה,
    אני אוהבת לקרוא את הפוסטים שלך.
    הפוסט הספציפי הזה עורר אצלי געגועים עזים לאבא שלי…
    (שהלך לעולמו לפני יותר מעשרים שנה )

    מזל טוב על הדירה החדשה שלכם,
    תהנו ותרוו בה נחת והצלחות.

    חיבוק 3>

    • shlomitinberlin מרץ 7, 2011 / 1:50 am

      אוי בובה…. שמחה שנהנית מהפוסט, מצטערת שזה העלה בך געגועים , נשיקות מברלין

    • svetlana krichli מרץ 9, 2011 / 8:36 pm

      בשעה נפלאהההההה!!!!!!!!!!!! אין כמו אבא!!!!! אין כמו אמא!!!!;~))))

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s