סוף סוף עוברים דירה

 

רגע אחרי חתימת החוזה

בשבוע שעבר, בתגובה לבלוג על הביקור של אבא שלי, בת דודתי האהובה איילת, השמיצה את הכובעים סטייל מוסקבה שחבשנו לראשינו בתמונה, היא תהתה אם אין לי כובע קצת יותר אופנתי. אז לידיעת הקוראים האחרים שאולי חשדו לרגע שאינני אופנתית, כובעים סטייל מוסקבה זה שיא המודה בברלין! אנדריאס טוען שאם היה חורף בארץ, המודה הזו הייתה מגיעה גם אליכם.

כפי שספרתי לכם בשבוע שעבר, אנדריאס ואני מצאנו דירה. למצוא דירה בשכונה היאפית שלנו בפרנצלאור ברג זו משימה כמעט בלתי אפשרית. אנדריאס הכין אותי מראש שהוא מכיר אנשים שחיפשו דירה לפחות שנתיים. זה לא שיש מצוקת דיור בברלין, אנדריאס טוען שיש בערך 150,000 דירות שעומדות ריקות בעיר, אבל באזורים שאף אחד לא רוצה לגור בהם.

דירת 4 או 5 חדרים בפרנצלאור ברג כיום נעה בסביבות ה-1500- 1900 יורו לחודש. בברלין, שלא כמו בארץ רוב האנשים שוכרים דירה במקום לקנות. החוק הגרמני מיטיב מאוד עם השוכרים, המחירים לא יכולים לקפוץ סתם כך, אין תאריך של סיום החוזה, החוזה מסתיים כשהדייר רוצה לעזוב, כלומר הוא יכול לחיות שם כל חייו, אלא אם כן בעל הדירה רוצה לגור בנכס והוא יכול להוכיח לבית המשפט שכוונותיו אמיתיות. גם לפנות דיירים שלא משלמים שכר דירה זה לא כל כך פשוט. אנדריאס כמו רוב החברים שלו, שהם אקדמאיים ובעלי מקצוע והכנסה גבוה וטובה חיים בשכר דירה, וזה מקובל מאוד בברלין.

תמונה מהשכונה

פרנצלאור ברגים וותיקים משלמים הרבה פחות מ-1900 יורו לחודש, כי הם עברו לפה בזמן. מי שלא צריך לזוז לא זז, ונשאר בדירה שלו. עכשיו אתם מבינים למה אין דירות? מזל שאנשים מתגרשים בשכונה הזו אחרת לא הייתה בכלל תנועה.  ואם כבר דירה איכותית מתפנה, נדיר שתמצאו דרך מתווך, פה זה הכל דרך קשרים אישיים.  

בתחילת נובמבר , אנדריאס נתקל במקרה בבעלים של הבר השכונתי שלו, איתו הוא מיודד. כשהוא שאל את אנדריאס מה חדש, אנדריאס סיפר לו שאנחנו מתחתנים ומחפשים דירה יותר גדולה. בעל הבר סיפר לו שהוא בדיוק מתגרש ואשתו מחפשת לעבור לדירה יותר קטנה עם שני הילדים.   אנדריאס היה סקפטי לגבי הדירה, אבל החלטנו ללכת לראות אותה. למה הוא היה סקפטי? כי הבניין חדש יחסית, ובברלין הבניינים היפים ביותר זה הבניינים הישנים והמשופצים, בניינים חדשים, מהתקופה הקומוניסטית זה לרוב בניינים מכוערים וחסרי חן.       כמו לדוגמא הבניין בתמונה:

 

   כשהגענו לבניין, ראינו שמדובר בבניין יפה, בערך לפני 10 שנים, בקיצור לא כיעור קומוניסטי. אשתו של המכר של אנדריאס פתחה את הדלת, אשה מעל 1.80 בלונדינית עם רגליים שלא נגמרות,  מזכירה קצת את אומה טורמן, אבל מה, היה בה משהו נורא מוזר. קצת נירוטית, קצת שברירית, היה בה משהו תלוש מהמציאות, אפילו שהיא בעלת עסק למכונות קפה. בכל אופן, אני התאהבתי בדירה ממבט ראשון. במיוחד מחדר העבודה שלה, חדר מואר עם מרפסת יפה, עץ גדול שמצל עליו ותצפית נהדרת לרחוב, חדר שנותן השראה, הלב שלי התחיל לדפוק בהתרגשות.

הבניין החדש שהלכנו לראות

 הדירה ענתה על כל הקריטריונים, קומה 4 עם מעלית, 2 חדרי שירותים, סלון שמחובר למטבח, דירה מוארת, ממוקמת באזור מרכזי ושוקק של השכונה אבל דירה שקטה, הרכבת התחתית ממש מעבר לפינת הרחוב, חוץ מלצבוע את הקירות ולהוציא את ריח הסיגריות המזעזע, לא היה צריך להשקיע בשיפוצים, והדובדבן שבקצפת היה המחיר. מכיוון שמדובר בבניין שנמצא בבעלות ציבורית, המחיר מצחיק בהשוואה למחירי דירות בגודל הזה בשכונה.

היה נראה לי בלתי נתפס שמדובר ברכוש ציבורי, הרי דיור ציבורי מתקשר אצלי תמיד לעוני… אבל לא במדינה סוציאלית כמו גרמניה, שרוצה גם לשמור על מעמד הביניים. אגב, בבניין הזה גרים רק משפחות, זה התנאי, לא רווקים ורווקות.

ממגרש המשחקים השכונתי

כשאמרנו לה שאנחנו רוצים את הדירה, אז הגיע הקאץ', היא לא רצתה סתם לעבור דירה, היא רצתה לעשות חילופי דירות כדי להישאר תחת החוזה הקיים. מה זה אומר? זה קצת מסובך, אבל כפי שהסברתי חוזה לדירה זה שווה ערך להרבה מאוד כסף (כי פשוט אי אפשר להעלות את המחירים ככה סתם),  אז מה הגרמנים התחמנים עושים לפעמים? יש להם טריק מלוכלך כדי להישאר בחוזה הקיים כדי שבעל הדירה לא יקפיץ את המחיר. ככה זה אמור לעבוד, אנדריאס בא לבעל הדירה שלו ואומר לו שיש לו בת זוג חדשה ומוסיף אותה על החוזה שלו. הגברת באה לחברת ההנהלה של הבניין שלה ואומרת שיש לה חבר חדש ואז היא מוסיפה את אנדריאס על החוזה שלה. היא עוברת אלינו אנחנו עוברים אליה ואז אם משהו אי פעם שואל מה קרה, איפה בן/ת הזוג החדש/ה? עונים: "אה, זה לא עבד, הוא/היא עזב/ה והשאירו לי את הדירה. זה מה שהיא רצתה שנעשה, אבל לאנדריאס ולי המונקי ביזנס הזה ממש אבל ממש לא נראה. אמרנו לה שנשמח להחליף את הדירה שלנו בשלה אבל דרך הצינורות המקובלים.

למחרת היא באה עם שני הבנים שלה לראות את הדירה שלנו והתלהבה. לא הבנתי איך היא מתכוונת לגור בדירה שלנו, זה קטן מדי בשביל 3 איש. כל הזמן אמרתי לאנדריאס שהיא ממש לא נורמאלית אם היא עוזבת את הדירה שלה בשביל הדירה שלנו, ועוד ההפרש במחיר הוא זעום. היא ספרה לנו שהיא פשוט מוכרחה לעזוב את הדירה הנוכחית, לאור הגרושים היא רצתה התחלה חדשה. מי אני שאתווכח איתה?

מה שנותר לנו לעשות זה להתחיל את התהליך הבירוקראטי הארוך והמסורבל. היא פגשה את בעל הבית שלנו שהסכים שהיא תעבור לדירה במקומנו, אבל הוא כמובן העלה את המחיר, עכשיו באמת דירת 3 חדרים שלנו עלתה כמעט כמו דירת 5 חדרים שלה (למעשה זה 4 חדרים על הנייר, היא הוסיפה קיר והפכה את זה ל-5). אנחנו היינו בפגישה עם חברת ההנהלה של הבניין שלה שהסכימו לקבל אותנו. כל הסיפור הזה נמרח על פני חודשיים וחצי בגלל חג המולד. בסופו של דבר כשכל הגורמים הרשמיים הסכימו לחילופי הדירות, היא החליטה שהיא רוצה לבוא עוד פעם אחת לראות את הדירה.הפעם היא באה עם אמא שלה. הן הסתובבו במשך חצי שעה,חייכו התפעלו, תכננו איפה ישימו כל דבר, אבל בתוך תוכי ידעתי שהיא תשנה את דעתה. כי פשוט צריך להיות אידיוט כדי לעשות עסקה לא משתלמת כזו מבחינתה. תיארתי לעצמי שאמא שלה תעצור אותה בזמן מלעשות את המעשה המטורף הזה שהיא עוד תתחרט עליו.

היא הודיעה לנו שתתן תשובה סופית תוך יומיים, ואז הגברת נעלמה לשבוע, אי אפשר היה להשיג אותה. לבסוף היא חזרה אלינו, ואני מניחה שאתם יודעים כבר מה הייתה התשובה. היינו שבורי לב, במיוחד אני. היו לי כאלו פנטזיות על איך אני יושבת לכתוב את הספר הראשון שלי בחדר העבודה המעורר השראה הזה. המשכנו הלאה. אבל קשה, כל מה שיפה היה מעבר למחיר שלנו, כל מה שהיה במחיר שלנו היה עם דפקט שלא ניתן לפשרה, אני כבר התחלתי לנסות לשכנע את אנדריאס שאולי בכל זאת כדאי לעבור לשכונה אחרת, יותר זולה. 

חודש אחרי, לא התקדמנו הרבה בחיפושי הדירה, אבל אז השתנה המזל שלנו וקבלנו טלפון מחברת ההנהלה של הבניין של הגברת. הם הודיעו לנו שהיא מצאה דירה, ושהם מחפשים דיירים לדירה שלה.  הם אמרו שהם התרשמו מאיתנו לטובה ושהם רוצים שאנחנו נעבור לדירה ברגע שהיא תחתום חוזה. יש אלוהים! היא לא מצאה עם מי להחליף.לקח לנו עוד בערך 3 שבועות לחתום חוזה, ואני לא האמנתי שזה באמת קורה עד שהעט לא נגעה בנייר. אנחנו עוברים בראשון לאפריל, והדירה שלנו מתפנה אז אם אתם מכירים משהו שמחפש דירת 3 חדרים אתם מוזמנים להפנות אלינו!

רגע לפני שאנחנו אומרים Tschüss, אני רוצה לספר לכם השבוע התרגשתי מאוד כשקבלתי את הגלויה הראשונה מקוראת מישראל שאותה אני מכירה הכרות וירטואלית בלבד בזכות הבלוג. לפני מספר שבועות ספרתי לכם על המשרד החדש שלי, ועל לוח השעם שמחכה להתמלא בגלויות ססגוניות, והייתי שמחה לקבל גלויות מכם קוראי היקרים. אז שוב תודה לך ענבל, שעשית לי כזה ספתח נחמד. אני מזמינה אתכם לשלוח לי גלויה. כתבו לי מייל ואשלח לכם את הכתובת.

7תגובות ל‘סוף סוף עוברים דירה

  1. יואב ספיר מרץ 11, 2011 / 12:24 pm

    מזל טוב!

    כמה הוא רוצה על שלושת החדרים?

    מה שאת מתארת לגבי החילופים והרמאויות נפוץ מאד ומתמצת היטב את הבעיות של שוק מהונדס ומלאכותי, במיוחד לגבי הבנין לדיור בר השגה. בבניינים כאלה תמצאי כל מיני ״זוגות״, חלקם סתם שותפים, שמשלמים הרבה יותר לבעלי החוזה משווי הדירה.

  2. יואב ספיר מרץ 11, 2011 / 12:24 pm

    נ.ב. אני יכול לשלוח לך גלויה משנברג אבל אני מניח שזה לא יהיה כ״כ מרגש…

    • טלי שני מרץ 11, 2011 / 7:31 pm

      zu…מהי הכתובת שלך ?

  3. Ayelet מרץ 11, 2011 / 5:13 pm

    hi ahuva,

    loved your post…as always. congrats on the apartment…can't wait to visit 😉
    and still – expect to receive a real fashionista winter hat from you for you b-day next winter.
    kisses. A

  4. אפרת מרץ 15, 2011 / 1:17 pm

    אהבתי , כרגיל.
    3>

    (חברים שלנו עוברים לגור תקופת מה בגרמניה,
    קישרתי אותם לבלוג שלך 🙂 )

  5. Tamar מרץ 28, 2011 / 10:24 am

    מזילה ממש ריר – דירת חמישה חדרים עם שני שירותים בפרנצלאוור ברג …

    תהנו ומזל טוב על הדירה החדשה

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s