ירח דבש איטלקי

בשבוע שעבר חזרנו מירח דבש של 10 ימים באיטליה-3 ימים בוונציה ו-6 ימים בפירנצה וטוסקנה. הפעם הראשונה שנסעתי לאיטליה הייתה בשנה שעברה ליום אחד, כשנסענו למינכן בחופשת הפסחא ואיכשהו התגלגלנו לוורונה. היה לי ברור שטעימה של יום אחד פשוט לא מספיקה ושאני מוכרחה, אבל פשוט מוכרחה לחזור.

החבר הכי טוב של אבא שלי, צחי (בשבילי הוא דוד צחי) היה הנספח התרבותי של ישראל ברומא, הוא מדבר איטלקית מעולה ועד היום הוא מבקר את איטליה לעתים קרובות. הוא סוגד לוונציה וכשהוא נתן לי בטלפון כל מיני טיפים לטיול הוא הוסיף בכובד ראש "לוונציה אסור 'לקפוץ' לביקור קצר ככה סתם. לוונציה עולים לרגל!" לכן הגעתי לעיר ביראת כבוד ועם עוד רשימה ארוכה של מצוות עשה ואל תעשה מטעמו. כל פעם שהפרתי את עצותיו הרגשתי כאילו אני מפרה לפחות דברה מעשרת הדברות.

בוונציה החלטנו להתפנק ולקחת מלון בוטיק יוקרתי. נו ירח דבש או לא ירח דבש? Oltre Il Giardino , בעבר זה היה בית הנופש של אלמה מהאלר (אשתו של המלחין המפורסם גוסטב מאהלר) ובעלה השלישי הסופר פרנץ ורפל.  מבחוץ בחיים לא היה עולה על דעתכם שהווילה הקסומה מאחורי הדלת הירוקה זה בית מלון. אין שלט. כלומר, מדובר במקום ליודעי דבר או לקוראי הלונלי פלאנט J. במלון 8 חדרים וגינה, הלובי הוא למעשה סלון מרווח שהאורחים יכולים לשבת בו, ללגום כוסית מבר המשקאות המכובד ולקרוא ספר לצלילי מוזיקה קלאסית מרגיעה. חוויה תרבותית בהחלט.

היופי של ונציה כל כך עוצמתי שזה מכאיב. לקחנו את ה- VAPORETTO , שזה האוטובוס הימי של ונציה ושטנו לנו בהנאה כשכל הבניינים המרהיבים של העיר חולפים לנגד עינינו. גם עכשיו, רגע לפני שמתחילה עונת התיירות העיר הייתה עמוסה בתיירים. השתדלנו מאוד להימנע מהרחובות הראשיים שעמוסים בחנויות עם אותה הסחורה של מסכות ונציאניות, תכשיטים מזכוכית מורנו ואין סוף רוכלים אפריקאים שמסתובבים ברחובות ואורבים לתיירים עם חקויים זולים של תיקי מעצבים, הם נדבקים באגרסיביות וייאוש ומנסים למכור.

וונציה אומנם יפיפייה, וללא ספק בעבר הייתה אימפריה, אבל יש בה משהו שעורר בנו תחושה של עצבות יותר מתחושה של רומנטיקה. למרות  שאנדריאס כל הזמן התלוצץ, ועל כל דבר, במיוחד על דברים שלא היו לעיני רוחו אמר בנימה מתבדחת: "But in Venice it's Romantic". יש בוונציה משהו קפוא, משהו כל כך עתיק, ומשהו כל כך תיירותי שהרגשנו שהיא לא ממש עיר חיה ונושמת. ואני יודעת שאני עומדת לחטוף אימייל זועם מדוד צחי, אנא סלח לי מראש. אחרי 3 ימים לקחנו רכבת לפירנצה ואיך שיצאנו לרחוב הרועש והגדוש מכוניות נשמנו לרווחה והרגשנו ששבנו לחיים.

התאהבנו בפירנצה ממבט ראשון, כל כך יפה, כל כך תוססת, כל כך רומנטית, והמוני התיירים לא מקלקלים את האווירה של העיר. דרך אגב, נראה לי שבימים אלו הישראלים לגמרי נטשו את איטליה, כולם נוסעים לברלין. בכל ה-10 ימים שהיינו באיטליה שמעתי עברית פעמיים, פעם בוונציה ופעם בפירנצה.

אני מודה ומתוודה שאחרי ששוטטנו ביותר מחמישים חדרי ה-Uffizi, לא יכולנו לשאת יותר אומנות רנסאנס ולא נכנסו יותר למוזיאונים  ככה שלא נעים להודות אבל לא ראיתי את הפסל המקורי של דוד והסתפקתי בהעתק שלו שניצב ב- Piazza della Signoria. שם ישבנו בקפה Rivoire המפורסם ולגמנו שוקולאטה קמפאנה בהמלצתו של אבי. לאבא שלי יש עוד חבר, אלון, שלמד באוניברסיטה בפירנצה בצעירותו, ואבא שלי היה בא לבקר אותו לעתים קרובות יחד עם דוד צחי עליו ספרתי לכם קודם (זה היה בשנות ה- 70 לפני שפירנצה הייתה כל כך מתוירת לטענתו של אבי, ולפני שדוד צחי עבד בשירות המדינה), הם היו נוהגים לשתות שוקולאטה קמפאנה שזה שוקו שאם חושיי אינם טועים עשוי על טהרת שוקולד מריר משובח ומוגש עם גבעת קצפת וופל גלילית. כשנבצר מהם לנסוע יחדיו לפירנצה, ורק אחד מהם היה נוסע, הם פתחו מין מנהג סאדיסטי והיו שולחים אחד לשני את החשבונית מבית הקפה במעטפה לארץ בלי שום מכתב או הסבר נוסף. אז זה מה שעשיתי. התענוג הזה עלה 15 יורו ל 2 כוסות שוקו, אבל שלחתי לאבי את החשבונית ואת המפית מבית הקפה שלחתי לדוד צחי, כי מסורת זו מסורת.

למרות שהסתובבתי באדיקות עם מדריך הלונלי פלאנט האלוהי והמדויק להפליא (אחד מהמשפטים החוזרים שלי היו "אם זה כתוב בלונלי פלאנט סימן שזה נכון"), הרגשתי שאני לא מצליחה לחדור את מעטה העיר. רציתי לדעת עוד, רציתי להבין עוד ולא דרך מוזיאון. אז לקחנו סיור רגלי מודרך של 3 שעות, והיה מדהים. לפתע הבנתי שההסטוריה באיטליה או לפחות בפירנצה, כתובה על הקירות והרחובות של הבניינים.

בתמונה: ברנדה המדריכה

כפי שתראו בתמונות, על הבניינים יש עיטורים וסימנים, בעבר רוב האנשים לא יכלו לקרוא, ולכן היה צריך לתת להם איזה שהוא סימן ויזואלי כדי שיוכלו להבין איפה הם נמצאים. העיטורים שמעל הבתים הם סמלים של הגילדות המקצועיות שהיו חשובות מאוד בתקופת הרנסאנס, וכמו כן סימנים של משפחות חשובות, למשל בכל מקום שתראו את העיטור הזה עם הכדורים תוכלו לדעת שזה היה מבנה בבעלות משפחת המדיצ'י, שושלת סוחרים ששלטה בפירנצה והייתה בעלת השפעה רבה באיטליה ובאירופה בכלל בימי הביניים ובתקופת הרנסאנס. מאז אותו סיור מודרך לכל מקום שהלכנו בחנתי בקפדנות את הקירות.

באחד הערבים, אנדריאס ואני חפשנו מסעדה בהמלצת מכר איטלקי, זה היה ברובע שמחוץ לאזור ההסטורי והתיירותי של העיר. בדרך, מצאנו מסעדה אחרת שהייתה מבחינתי גולת הכותרת הקולינרית של הטיול. הזמנו מנה שגרמה לעיניים שלי להתגלגל מרוב עונג. חתיכות עוף, ארנבת (אני הזמנתי את שלי בלי הארנבת המסכנה), תפוח אדמה, גזר וארטישוק מוקפצים בבצק הכי פריך והכי מעודן שאכלתי מעודי, וזה הוגש לנו בגליל נייר על צלחת. כל כך פשוט וכל כך טעים, בחיים לא אכלתי עוף כל כך…. ג'וסי.

בתמונה: אוכלת רויולי ברוטב עגבניות חריף ואלוהי במזללה ברחוב

אחרי יומיים בפירנצה שכרנו רכב והסתובבנו לנו בטוסקנה, היינו בלוקה, פיזה, סאן ג'מיניאנו, סיאנה אבל גולת הכותרת מבחינתי הייתה מונטלצ'ינו עיירה הררית  שם מגדלים ברונלו, יין יוקרתי שמיוצר רק באזור הזה. למה רציתי להגיע לשם? כי בדיוק קראתי ספר שנקרא Vanilla Beans & Brodo  שנכתב על ידי איזבלה דוסי, אוסטרלית שעברה עם בעלה לגור במונטלצ'ינו לפני כמה שנים והספר המדהים שהיא כתבה מתמקד בהסטוריה המרתקת של הכפר ובסיפורים האישיים של אנשי הכפר והמשפחות שלהם, שיעור הסטוריה מעלף על איטליה.היא פשוט הצליחה להדביק אותי באהבה ובתשוקה שלה למקום. אבל אני מודה שאחרי 3 ימים בטבע, ושיטוט בין עיירות קטנות, התגעגעתי לעיר והחלטנו לחזור ולבלות את הלילה האחרון שלנו בפירנצה. הפעם החלטנו לא ללון בלב העיר אלא בפיאזולה עיירה שנמצאת 10 ק"מ מפירנצה על הר שמשקיף על כל העיר. ממש התאהבתי בעיירה וברור לי שאני חייבת לחזור לשם, לשכור איזה דירה או וילה ולשבת לכתוב.

מאוד נהניתי מהחופשה אבל שמחתי לחזור לברלין התוססת, לברלין המודרנית לברלין היצירתית והאוונגרדית שלי. באיטליה ההסטוריה כל כך עתיקה, כל כך דומיננטית, האומנות והארכיטקטורה כל כך יפים ומושלמים  שיש תחושה שאין כל כך מה לחדש….או שמפחיד לנסות ליצור משהו חדש בצל המושלמות הזו. בברלין יש תחושה שהכל עוד יכול לקרות… אני לא יודעת אם אני מצליחה ממש להסביר את עצמי. בקיצור, כשהגעתי לברלין לפני שנה בדיוק, שאלתי את עצמי למה דווקא גרמני, אם כבר גוי אז לא יכולתי להתאהב באיזה איטלקי? אבל למרות האוכל, למרות מזג האוויר ולמרות הפרצוף חמור הסבר של הגרמנים, התחלתי לאהוב את ברלין שלי, עם אין סוף פתיחות של תערוכות קטנות כל שישי אחר הצהריים, חנויות יד שנייה מדליקות סצנת חיי לילה תוססת, והרוח והאינטלקט שממלאים את העיר.

חזיר בר מקשט חנות בסמטאות סיאנה

בזמן שהיינו בירח דבש, הבלוג חגג שנה. מזל טוב! אנחנו עומדים לעבור דירה בעוד שבועיים (כן המעבר נדחה בשבועיים), סיימתי עם קורס הגרמנית האינטנסיבי (אני מתכננת לקחת קורס ערב פעמיים בשבוע בקרוב), החיים האמיתיים עומדים להתחיל ואני נאלצת להתמודד עם השאלה חיי לאן מבחינה מקצועית.

נכון שאני עדיין כותבת ללאשה, אבל לא באותה מכסה, ואני צריכה להתחיל לפתח את עצמי מבחינה מקצועית גם בברלין. בקיצור חברים, אני עומדת בפני תקופה מעניינת, מאתגרת וגם מאוד מפחידה. יש לי כל מיני שברי רעיונות וחלומות לא מגובשים שדורשים פיתוח,מיקוד והשקעה. אנחנו נמשיך כמובן להיפגש, אך בזמן הקרוב אנחנו נפגש במתכונת מצומצמת אחת לשבועיים.

אז הפעם צ'או כמו שהאיטלקים אומרים, ונפגש באותו המקום ובאותה השעה, בעוד שבועיים ב-16 לאפריל. 

 

 

4תגובות ל‘ירח דבש איטלקי

  1. טיול לטנזניה אפריל 10, 2011 / 11:48 am

    קודם כל מזל טוב, אנחנו גם נשואים טריים ככה שמרגש אותי לפגוש או לשמוע על כל מי שגם כן התחתן לא מזמן ומספר על חוויות. אנחנו ממש התלבטנו איפה לעשות את ירח הדבש שלנו והאמת שאיטליה היתה אחד מהיעדים שממש רציתי. אבל בעלי רצה לעשות משהו לא שגרתי ובסוף פשוט הפתיע אותי בזוג כרטיסים לטנזניה! כן אני יודעת טיול לטנזניה לא נשמע כמו ירח דבש סטנדרטי, אבלזה היה פשוט מדהים! יש שם גם חופים מדהימים וגם טבע פשוט מטורף וגם ערים גדולות עם בילויים – פשוט הכל! היינו 10 ימים ואני חייבת להגיד שכל הטבע הזה.. עשה לנו רק טוב אם את מבינה על מה אני מדברת.. בקיצור, אני חושבת שלטיול הבא שלנו ניקח השראה ממך ונגיע לאיטליה – הכל כך שונה מטנזניה, וואו. ואני ממליצה לך ולבעלך הטרי לברוח קצת מהג'ונגל של ברלין לג'ונגל לגמרי אחר.. מבטיחה שתיהנו. תודה רבה על הבלוג, אני ממש נהנית לקרוא אותו

    • shlomitinberlin אפריל 11, 2011 / 9:31 am

      יכול להיות שהטיול הבא שלנו יהיה לטנזניה אם כך 🙂

  2. נורון ג'יימס אפריל 17, 2011 / 11:10 am

    הבטחת 16 אפריל, חזרתי..לא היית "בבית". לא אוהב בלוגים שלא מתמידים.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s