עלילות שלומית והקיאק

ראשית הרשו לי להשוויץ, בשבוע שעבר התפרסמה כתבה ראשונה שלי בתקשורת הגרמנית. זוכרים את הפוסט בו למדתי לרכוב על אופניים? תרגמתי אותו לגרמנית בעזרתו האדיבה של אנדריאס והוא התפרסם  במהדורת האונליין של עיתון ה-Tagespiegel, שזה קצת כמו ה-Ynet  שלנו.

הגיע הקיץ לברלין, אם אפשר לקרוא לזה ממש קיץ. פה ושם יש ימים שטופי שמש עם 25-30 מעלות. כשזה קורה, הברלינאים פוקדים את האגמים שבפארקים או בחורשות בעיר כמו למשל בוויסנס סיי (Weissen See). זה כיף אמיתי לשחות באגם, אני מתחילה להבין את הגרמנים עם כל הקטע שלהם לחיבור עם הטבע. בשאר הזמן יורד גשם זלעפות וקר. אנדריאס סיפר לי שהשבוע האחרון של יוני נקרא ""Sieben Shläfer, על שם איזו אגדה קתולית. משמע שבעת הישנים, והימים הללו הם שיגדירו את מזג האוויר ל-8 שבועות הבאים של הקיץ. כלומר אם ירד גשם באותו השבוע אז נדפק כל הקיץ. אצלנו היה שבוע מעורב, משמע שהקיץ הולך להיות מעורב. יכול היה להיות יותר טוב ויכול היה להיות יותר רע.

עם אורי, החתיך ההורס רגע לפני היציאה לטיול.

אז אפרופו טבע וברלין, לא מזמן ידידי אורי הזמין אותי להצטרף לטיול בשפרה וואלד עם ידידה שלו שהגיעה לביקור מהארץ. השפרה וואלד, 100 ק"מ מזרחית לברלין, זו אטרקציית טבע אמיתית,לפי וויקיפדיה  484 קמ"ר של יערות, עם מעל 200 תעלות מים. מגיעים לשם תיירים, בעיקר גרמנים כדי לחתור בקיאקים. שמחתי על ההזדמנות לצאת לחיק הטבע ולהכיר קצת יותר את ברלין רבתי. אתם יודעים איך זה אצל ישראלים, חבר מביא חבר, ואורי הודיע לי שעוד זוג חברים של ידידתו בדיוק נחתו בברלין מלונדון, וגם הם יצטרפו לטיול שלנו.

מפגש מפתיע עם ליאת

כשהם באו לאסוף אותי, גיליתי לתדהמתי שאני מכירה היטב את החברה של הידידה של אורי. ליאת. היינו חברות כשגרתי בלונדון. הכרנו ברחוב, אם זכרוני אינו מטעה אותי, הלכתי לאיבוד באזור צ'רינג קרוס, ובקשתי ממנה הכוונה, היא ענתה לי במבטא ישראלי באנגלית שהיא לא מכירה את האזור, ומשם הכל התגלגל. החלום שלה היה להיות עורכת סרטים, והחלום שלי היה ונשאר עדיין להיות תסריטאית. שתינו עדיין עובדות על הגשמת החלום. ליאת נאבקה קשה כדי להישאר בלונדון, בלי אזרחות אירופאית אבל היא שם כבר יותר מ-10 שנים.הקשר בינינו, כמו כל מיני קשרים שהיו לי בלונדון  התמוסס עם הזמן. שמחתי לראות שהיא במקום טוב, שמזה 5 שנים היא בזוגיות אוהבת עם גבר מקסים, יהודי ממוצא צרפתי, השניים הכירו בפסטיבל קולנוע בלונדון, הוא אומנם איש עסקים אך חולק עם ליאת את אותה אהבה לקולנוע.

עם ליאת

כשהגענו למקום שבו משכירים קייקים, אני מיד הצעתי לידידה של אורי, גילי,  להיות הפרטנרית שלי לקיאק.אני אומנם חסרת קורדי נציה, אבל יאמר לזכותי שיש לי אינסטינקטים טובים.  כשראיתי את הבטחון שיש לגילי על הכביש, איך היא נהגה ברכב שכור במקום זר שהיא לא מכירה בלי פחד או היסוס, כאילו היא גרה שם כל החיים. ישר הבנתי שהיא על הכיפאק. זו הייתה גם הפעם הראשונה שלה בקיאק אבל גם את זה היא ידעה לעשות כאילו היא מקייאקת כל החיים. היינו 9 חבר'ה (באו עוד כל מיני חברים נוספים של אורי) והתחלקנו ל-3 קיאקים. ליאת ובן זוגה הפכו להיות האתנחתא הקומית של  הטיול. הם לא הצליחו לחתור, בן זוגה הוא איש גבוה, כך שהקיאק היה קצת קטן למידותיו. גיליתי לתדהמתי שיש משהו שהוא אפילו יותר חסר קורדי נציה ממני. איש עסקים מצליח ומבריק, שלא יכול לחתור בקיאק. הם כל הזמן נתקעו בסלעים ומהר מאוד הם התהפכו ונפלו למים, ושלא תחשבו שמדובר פה במי יודע מה איזה אמזונס, כולה ביצות עם מים, בלי זרמים כמעט ובחלק מהתעלות המים היו מאוד רדודים. אני מילאתי אחר ההוראות של קפטן גילי, וחתרתי יפה. אחרי שעתיים שבהם ליאת ובן זוגה התענו, גילי הציעה להפריד ביניהם ולצוות כל אחד מהם עם חותר קצת יותר מיומן. מזל שגילי חשבה על זה, אחרת בחיים לא היינו מסיימים את המסלול שארך כ-4 שעות, שבסופו פתחתי שרירי ידיים של שוורצנגר.

בן זוגה של ליאת הצליח ליפול עוד פעם מהקיאק רגע לפני שסיימנו את המסלול. אחר כך נסענו לאחת העיירות בסמוך לאכול ארוחת ערב במסעדה, ומכיוון שהוא היה רטוב מכף רגל ועד ראש, הוא נאלץ לוותר על מכנסי הג'ינס וללכת למסעדה יחף, בתחתוני הבוקסר שורטס ומעיל עור אלגנטי שלמזלו הוא השאיר במכונית, כך שהיה לו משהו יבש ללבוש. אתם יכולים לדמיין לעצמכם איזה מבטים סקרנים עוררנו, 7 ישראלים רועשים, גרמני אחד, ועוד יהודי צרפתי , בעיירה שכולם גרמנים, והתיירים הם גם תיירים גרמנים, אבל לבן הזוג של ליאת היה הרבה בטחון והומור עצמי. הוא כמובן לא הרשה לי לצלם אותו, אבל תצטרכו להאמין לי שזה היה מצחיק.

 

ואפרופו אורחים מחו"ל, לפני כמה שבועות הגיעה לברלין אורחת מיוחדת, גורו הדיאטות מירי בלקין. את מירי בלקין אני מכירה מגיל 14, הלכתי לחוגים שלה אחרי מלחמת המפרץ, בה ישבתי בבית, שחקתי פקמן על המחשב ועליתי משעמום, אני נשבעת, בערך 8 ק"ג. התאהבתי בה ממבט ראשון, עם החום היווני והאסרטיביות הבלתי מתפשרת. במשך השנים המשכתי ללכת לחוגים שלה און ואוף, ועכשיו כשאני בברלין אני עושה את דיאטת האונליין שלה. יש לה אתר אינטרנט עם תכנים מדהימים, ואפשר לשמוע את ההרצאות שלה דרך האינטרט. חלק מכם רואים את התמונות שלי וחושבים, מה לבחורה הזו ולדיאטה, אבל תאמינו לי שאם לא הייתי שומרת על עצמי, לא הייתי נראית ככה. חוץ מזה נורא נחמד לי לראות אותה פעם בשבוע, זה מרגיש כמו להיות בבית, היא שולחת לי רוח חמימה ונעימה לברלין. וההרצאות שלה נותנות לי הרבה כח, כי היא לא מדברת רק על דיאטה, יש לה כל כך הרבה חוכמת חיים ובטחון עצמי, שההרצאות שלה והסיפורים שהיא מספרת מהחיים שלה הם שיעור לחיים בכל מיני תחומים. בכל אופן, היא ובן זוגה אריה, הגיעו לכמה ימים לברלין ואנדריאס ואני נפגשנו איתם לארוחת ערב ואחר כך לקחנו אותם לסיבוב בעיר, להראות להם את ברלין בלילה. היה לי לכבוד לארח אותה. מפעם לפעם מגיעים אורחים לעיר, שאולי בתל-אביב לא היה לי יוצא לפגוש אותם בצורה חברתית כזו, זה נחמד.

כמו בשנה שעברה, הבלוג יוצא לחופשת קיץ. הקוראים הנאמנים שלי מהפרלמנט (מדובר בקבוצת חברים של אבא שלי שכולם מתאמנים יחד בקאנטרי קלאב של כפר סבא, וכל שבת בבוקר פותחים שולחן אחרי האימון) יצטרכו להיעזר בסבלנות עד ל-3 בספטמבר.

אז יאללה צ'וס וקיץ נעים לכולם!

7תגובות ל‘עלילות שלומית והקיאק

  1. Michal יולי 6, 2011 / 5:54 pm

    שלום. נהניתי לקרוא אותך. אולי יש לך עוד המלצות לטיולים בטבע? ד"א, הצצתי בקישור של מירי בלקין, ויש לי חשק להתחיל דיאטה (O: תודה על ההמלצה. מיכל

    • shlomitinberlin יולי 7, 2011 / 12:03 am

      יש יער עם אגם מאוד יפה בעיר- גרונוולד. שווה בדיקה

      • Michal יולי 7, 2011 / 12:11 am

        תודה!

  2. פראו בלאו יולי 6, 2011 / 9:45 pm

    היי שלומית,

    כמה עצוב לי שהבלוג יוצא לחופשת קיץ..אז הנה כדי לומר לך שלא רק הקהל השבוי מכ"ס קורא אותך אלא גם אני ובטח עוד כמה…
    בקיץ שעבר הכרתי בחור שהפך לאחת האהבות הגדולות של חיי, הוא גרמני..(כנראה שרבים מהם חולקים לא רק חיבה לנקניקים מעושנים אלא גם לישראליות מפולפלות ;), גם הוא בתעשיית התקשורת הגרמנית וגם הוא אב לילד בן 12 (נורא קינאתי כששלחת לה כרטיס ברכה עם מדבקות או שהכנת לה תיק עם פיצ'יפקס, אני תמיד צריכה למצוא גאדג'טים שיקלעו לטסטוסטרון המתגבש של הבלונדיני).

    עכשיו את ודאי יכולה לראות איך "נפלת לי בול"! 😉

    כשהעניינים התחממו ובאייר ברלין הרוויחו לקוחה חדשה ולא מרוצה (מהבייגל, כל השאר בסדר..), חיפוש קצר ופתטי בגוגל תחת המילים "ישראלית" + "גרמני", הביא אותי אלייך הביתה.

    כמה חודשים מאוחר יותר וגם אני כאן, בארץ החדשה שלי, עושה את צעדיי הראשונים בכיף ובקושי.

    תודה שליווית אותי שבוע אחרי שבוע, תודה שהסכמת לדבר איתי בפתיחות על כל הדברים הקטנים (אין מספיק אוכל דיאטטי ויש יותר מדי לחם משגע!) ועל הגדולים (בזכותך למדתי על דקדקנות הג'ריס בעניין 90 ימי אשרת השהיה). תודה שנתת לי להציץ לעתיד הקרוב ולראות שכל האפשרויות אכן אפשריות.

    החשיבות של הבלוג שלך בחיי, בהחלטותיי ובחוויותיי היתה גדולה משתוכלי לשער. תודה.

    (צריך לציין שאת כותבת נהדר..באמת נהדר, גם אם היה זה סיפור על אינדיאנית בפריז, זה עדיין היה משאיר אותי עוקבת ונהנית!)

    שיהיה לנו קיץ שמח וזמנים טובים, אני מאחלת לך (את אשר אני מאחלת לי) להצליח, להיות מסופקת בעשייה ולראות את המעבר לכאן כמדרגה מעלה ולא מטה.
    אה וכמובן..להמשיך לכתוב ולכתוב ולכתוב עד שכל הגרמנים ידעו שלא כל הישראלים יכולים לאפשר לעצמם לרכוב על גמלים ללא קרם הגנה 😉

    הידד על הכתבה הראשונה בגרמנית!

    נשיקות וכל טוב.

    • shlomitinberlin יולי 7, 2011 / 12:02 am

      וואו, תודה רבה רבה, התגובה שלך כל כך רגשה אותי. אין מילים.

      • פראו בלאו ספטמבר 27, 2011 / 8:09 pm

        שלומית,
        קצת (הרבה) באיחור שהרי אני מקבלת רינג רינג רק שהבלוג מתעדכן והנה סופסוף הגיעה השעה! (איכשהו התפספסה לי רשומת יולי! אני עוד היום מתלוננת לפני מנכ"ל MSN).

        תודה לך על הליווי הצמוד, האמתפטיה ללא כל היכרות ועל זה שאת כותבת…

        שמחה שחזרת ומקווה לעוד כמה שיותר רשומות שלך, כאן ובכל מקום!

        אשמח אם תשלחי לי את המייל שלך כדי שאוכל לכתוב לך בפחות "גרמניות" ויותר ב-"יאללה צ'וס" סטייל 😉
        חורף קל לשתינו..

  3. בן ואפרת יולי 10, 2011 / 11:46 pm

    משובח כתמיד,

    קצת עצוב לי שהבלוג יוצא לחופש…
    אך, מכיוון שזה אומר שהכותבת יוצאת אף היא לחופש,
    אני כולי שמחה ועזוז.
    תהני מתוקה, תכייפי ועשי חיים.

    חיבוק גדול משנינו

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s